אברהם בלאט

אברהם בלאט (1916 – 13 בינואר 2001) היה מבקר ספרות ישראלי.

חייו

נולד בשנת 1916 בכפר אייסצה שליד העיר בנדין בפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית, כעבור זמן קצר בתחומי המדינה הפולנית הצעירה), בן יחיד להוריו. אביו נפטר כשהיה כבן 4–5, ואמו נשאה בעול הפרנסה של המשפחה הקטנה. בילדותו למד בבית ספר "יסודי התורה" ו"המזרחי". ב-1935, בהיותו כבן 20, עלה עם אמו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. עבד למחייתו כמנהל חשבונות. בשנת 1943 התחתן עם שרה לבית כהן.

בלאט היה אוטודידקט ואיש ספר. במשך כ-65 שנה, מאז עלותו לארץ ישראל ועד מותו, פרסם שירים, סיפורים ומסות ספרותיות בעיתונים, ומעל 50 שנה שימש כמבקרו הספרותי של העיתון "הצופה". פרסם ארבעה ספרי ביקורת ספרות, המשמשים גם כספרי עזר למורים ולתלמידים כאחד, ושלושה ספרי מונוגרפיות "דיוקן וקתדרה" במסגרת אוניברסיטת בר-אילן.

בעל פרס שפירא למחשבת הציונות הדתית ולספרות יפה לשנת תשל"ט, פרס עמינח לשנת תשמ"ד ופרס ראש הממשלה לשנת תשנ"א.

ספריו

ביקורת ספרות

• בנתיב סופרים (1967)
• תחומים וחותם (1974)
• אורחות אמונים (1984)
• קו וגונים (1999)

מונוגרפיות

• דיוקן וקתדרה (1991)
• דיוקן וקתדרה (1995)
• דיוקן וקתדרה (2000)

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אברהם בלאט בקטלוג הספרייה הלאומית

מכּתביו:

• שירת הבית הישן - זלדה, באתר "דעת"
• בבואות בראי, באתר "דעת"
• האחיזה והבריחה מגורם הזמן, הצופה, 27 באוגוסט 1993

על יצירתו:

• אדיר כהן, בנתיב סופרים, דבר, 1 במרץ 1968

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.