אברהם בן אברהם
אברהם בן אברהם, אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו – "גרף פוטוצקי" (Graf Potoczki) – הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות אודות חייו, ואף עצם קיומו אינם ברורים באופן ודאי. מחקרים היסטוריים שנעשו לאחרונה למסקנה כי הסיפור הוא דמיוני. [1][2][3]
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי, בן למשפחת פוטוצקי - משפחת אצולה פולנית פאודלית מפורסמת הידועה באדמותיה הרבות ובעושרה הרב. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז, פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ודרכו התוודע ליהדות ולערכיה הרוחניים וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו באותו הזמן היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא כמקובל לגבי גרי צדק "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).
הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם, עבר למכורתו ווילנה, ולאחר מכן עבר להתגורר בעיירה לידא הסמוכה, על מנת להימנע ככל האפשר מעיניים בוחנות שיזהו אותו בזהותו הקודמת. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא מצידה הפעילה את קשריה ופתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.
עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הינו גר, ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו באם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה עד אשר בזעקת "שמע ישראל" קפץ לאש הבוערת.
אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (24 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע משום בזיון לכנסייה, ולמשפחת פוטוצקי בעלת ההשפעה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו ונלקח לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.
החפץ חיים כתב על אברהם בן אברהם:[דרוש מקור]
 |
אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד. |
 |
השם "הגרף פוטוצקי" הפך ברבות הימים לכינוי לאדם בעל עושר רב.
[עריכה] אמת היסטורית?
למרות המסורת היהודית על אברהם בן אברהם, הרבה היסטוריונים לא יהודיים מפקפקים בסיפור, וטוענים שאין עדויות מכלי ראשון שהסיפור אכן התקיים.[4]
[עריכה] ראו גם
- ^ Janusz Tazbir The Mystery of Walentyn Potocki, Kwartalnik Historyczny, 3/2003
- ^ Jacek Moskwa, Legenda Sprawiedliwie Nawróconego: Historia zatajona czy zmyslona?, Zwoje 3/31, 2002
- ^ Magda Teter, The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reassurance, AJS Review (2005), 29: 237-263 Cambridge University Press
- ^ * Magda Teter, "The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reasurance," AJS Review 29 no. 2(2005), 237-263 full text article at www.COJS.org
[עריכה] לקריאה נוספת
- דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג עמ' 1090 ואילך.
- זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מווילנה, הוצאת נצח, 1989.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הגרף פוטוצקי, באתר כמעיין המתגבר
- הגרף פוטוצקי, באתר מורשת
- אברהם בן אברהם, באתר חולמים על משיח (באנגלית)
- תמונתו בכריכת ספרו של זליג שכנוביץ, באתר בני שלום
- פוטוצקי, גר הצדק, באתר בית חב"ד
- התבוננות בסיפורי חייו של אברהם בן אברהם באתר עוד יוסף חי
