אברהם בן אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' אברהם בן אברהם, אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הלועזי בצירוף תואר האצולה שלו – "גרף פוטוצקי" (Graf Potoczki) – הפך למושג בפי יהודי פולין. העובדות ההיסטוריות אודות חייו אינן ברורות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי, בן למשפחת פוטוצקי - משפחת אצולה פולנית פאודלית מפורסמת הידועה באדמותיה הרבות ובעושרה הרב. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז, פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ודרכו התוודע ליהדות ולערכיה הרוחניים וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו באותו הזמן היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא כמקובל לגבי גרי צדק "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון שעבר מפוליתאיזם למונותאיזם, כשם שהגר עובר מאמונה אחרת אל היהדות).

הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם, עבר למכורתו ווילנה, ולאחר מכן עבר להתגורר בעיירה לידא הסמוכה, על מנת להימנע ככל האפשר מעיניים בוחנות שיזהו אותו בזהותו הקודמת. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא מצידה הפעילה את קשריה ופתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.

עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הינו גר, ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה עד אשר בזעקת "שמע ישראל" קפץ לאש הבוערת.

מסופר, כי הגאון מווילנה הציע לו להצילו על ידי שמות קדושים, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש ש"ש.

אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (24 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע משום בזיון לכנסייה, ולמשפחת פוטוצקי בעלת ההשפעה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו ונלקח לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.

החפץ חיים כתב על אברהם בן אברהם:[דרוש מקור]

Cquote2.svg

אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד.

Cquote3.svg

השם "הגרף פוטוצקי" הפך ברבות הימים לכינוי לאדם בעל עושר רב.

אמת היסטורית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות המסורת היהודית על אברהם בן אברהם, היסטוריונים לא יהודיים מפקפקים בסיפור, וטוענים שאין עדויות מכלי ראשון שהסיפור אכן התקיים.‏[1]

רבי יעקב עמדין, בן התקופה כותב:

מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא ראש מדינת ליטא, שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם, ואע"פ שהיה יודע כי לא ימלט מעשות בו יסורין קשים ומיתה אכזרית, אם עודנו לא ישוב, והם היו חפצים להצילו ממות ומעונש קשה ומר ממות, שהיה מעותד לו אם יעמוד בדעתו, ולא פנה עליהם ולא לתחנת אמו השררה, לא חשב גזומם, ולא תאות וחשק הנאת עולמם, לא פחד ולא דאג למות בכל היסורים המרים שעשו לו, אחר שהמתינו לו זמן רב , חסו עליו מאוד לכבוד משפחתו, והוא לעג לכל פיתויי הכומרים המדברים אליו יום יום כמנהגם ברוב דבריהם ביחוד לשר חשוב כזה שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על ק"ה, תנצב"ה.

ויקם עדות ליעקב, דף כה, ב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב אליאך, הגאון, ירושלים תשנ"ח, כרך ג עמ' 1090 ואילך.
  • זליג שכנוביץ, אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מווילנה, הוצאת נצח, 1989. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * Magda Teter, "The Legend of Ger Zedek of Wilno as Polemic and Reasurance," AJS Review 29 no. 2(2005), 237-263 full text article at www.COJS.org