אברהם חזן (ברסלב)
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| לידה |
1849 ה'תר"ט  |
|---|---|
| פטירה |
1917 (בגיל 68 בערך) ל' בכסלו תרע"ח |
| תקופת הפעילות |
?–1917 |
| תלמידיו |
לוי יצחק בנדר |
| אב |
נחמן חזן |
  | |
רבי אברהם חזן (תר"ט, 1849 – ל' בכסלו תרע"ח, 15 בדצמבר 1917), המוכר כרבי אברהם בן רבי נחמן (או ראבר״ן, בנו של רבי נחמן חזן), היה ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטולצ'ין לרבי נחמן חזן, תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב, שהיה בדורו תלמידו הקרוב של רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן חזן (הידוע גם בשם רבי נחמן מטולצ'ין) קיבל על עצמו את הנהגת חסידי ברסלב באומן לאחר מותו של רבי נתן מברסלב והוא פרסם את סדרת ספריו ליקוטי הלכות.
בצעירותו נהג הרב אברהם חזן להתבודד ביער במשך כל ימות השבוע תוך שהוא מתקיים על מזון מועט ביותר.[1]
למד את "תורותיו" של רבי נחמן בעמקות כפי שניכר גם מספריו, בסוף ימיו הפטיר ואמר: "ברוך ה' שכבר זכיתי ועברתי עם כל הליקוטי מוהר"ן", כשידוע שעם תורה ס"ו הלך יותר מחצי שנה.[2]
לאחר מות אביו בשנת 1884, החל להעלות על הכתב את הסיפורים והמסורות ששמע ממנו. אנקדוטות היסטוריות אלו יחד עם סיפורים על רבים מחסידיו של רבי נחמן מברסלב, היוו את הבסיס עבור סדרת ספריו כוכבי אור. בהקדמה לספר תיאר את רמת הדיוק אליה שאף בעת כתיבת הספר: "ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעותים השכיחים בסיפורים אלו".
בשנת 1894 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. כמו כן עודד את תלמידיו להעלות לארץ, כששאלוהו מה בין הקומניסטים ששלטו ברוסיה לבין הציונים שבישראל ענה: שניהם טועים אבל הציונים "טועים לארץ ישראל",[3] אכן אלו מתלמידיו ששמעו בקולו ניצלו אח"כ מהשואה ומההתבוללות שהשתוללה ברוסיה.
מדי שנה היה נוהג לנסוע לאומן לקיבוץ השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב. בנסיעתו לאומן בשנת 1914, הוא נאלץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה להישאר ברוסיה, שם חי ולימד עד פטירתו בשנת 1917. על קברו בבית הקברות באומן נכתב: "פ"נ רבי אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל". במשך השנים נהרס בית הקברות והמצבות שבו נעלמו. ב-1999 הוקמה מחדש המצבה על ידי אגודת אהלי צדיקים.
תלמידיו של רבי אברהם חזן באומן, רבי לוי יצחק בנדר והרב אליהו חיים רוזין, היו ממנהיגי הדור הבא של חסידי ברסלב בארץ ישראל.
גיסו וחברו היה רבי אלתר טפליקר.
התכלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
באחת מנסיעותיו מארץ ישראל לאומן עבר דרך ראדזין וביקר אצל האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר ששכנעו להטיל פתיל תכלת בציציתו, על פי תגליותיו. על טיעוני האדמו"ר מראדזין אמר רבי אברהם שאינו צריך לראיותיו כי יש לו יסודות חזקים עוד יותר לחזק לבישת התכלת. נראה היה מדבריו שאומר זאת מחמת ידיעתו את מגילת הסתרים מרבי נחמן מברסלב, והבנתו שלפיה קודם ביאת המשיח תתגלה התכלת.[4] בעקבות מעשה זה החלו חלק מחסידי ברסלב בירושלים ובמקומות נוספים להטיל גם הם תכלת בציציותיהם.[5]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב מכתביו וחלק מהעתקת תלמידיו נאבדו, חלקם ברוסיה כשנשרפה עליית ביתו וחלקם בעת כיבוש העיר העתיקה בירושלים בתש"ח.
כוכבי אור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תרנ"ו, בשנת תרצ"ג נדפס על ידי שמואל הורביץ בתוספת מרובה מכתבי המחבר.
הספר מחולק לארבעה חלקים: אנשי מוהר"ן - יספר מגדולת אדמו"ר ותלמידיו הקדושים. אמת ואמונה - ירבה לעורר ולחזק באמיתות האמונה ובגנות ספרי מינין. חכמה ובינה - מגלה רזין טמירין בשורש קדושת אדמו"ר נ"ע. ששון ושמחה - תפילות נוראות עם ביאורים נרחבים בגדולת השמחה.
ביאור הליקוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר ביאור הליקוטים כולל פרשנות עמוקה בספרו של רבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהר"ן. בהקדמה לביאור הליקוטים צירף "שמונה עשרה כללים" ללימוד הספר ליקוטי מוהר"ן. את "הכללים" הוא הוציא לאור לאחר יגיעה רבת שנים בספרו של רבי נתן מברסלב ליקוטי הלכות, שנראה לעין פשטנית כספר "דרוש" בלבד על ליקוטי מוהר"ן והמחבר גילה שלמען האמת מסתתרים בדרושיו כללי לימוד, הכלל הראשון והעיקרי הוא שדבריו של רבי נחמן מתבארים "מיניה וביה" כלומר מתוך דבריו עצמו באותו "תורה". למעשה בכך נתגלה האפשרות לכל אחד ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ן בעיון רב ובאופן מדויק יותר, כשהפירושים בספר עצמו נכתבו על פי כללים אלו.[6]
הספר בחלקו (על שמונה "תורות" הראשונות בליקוטי מוהר"ן) התפרסם בימי חייו בשנת 1908, נדפס עם הסכמת הבד"ץ דירושלים. הרב יוסף ליב זוסמן טען כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק נתן מכתב הסכמה לספר ביאור הליקוטים, וככל הנראה היא נמצאת בכספת במשרדי העדה החרדית.[דרוש מקור]המהדורה המלאה הראשונה פורסמה בשנת 1935 על ידי הרב שמואל הורביץ. מהדורה מתוקנת יצאה לאור בשנת 1989 על ידי הרב מרדכי פרנק.
חכמה ותבונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכן הספר ביאור ופירוש עמוק בספר סיפורי מעשיות, בדומה לספרו ביאור הליקוטים על ליקוטי מוהר''ן. בראש הספר יש מאמר מגדולת רבי נחמן ותלמידו רבי נתן.
נלקט על ידי ר' שמואל הורביץ ונדפס בשנת תשכ"ב בבני ברק על ידי נתן צבי קניג, הכתבים נעתקו ברובם על ידי ר' נתן בייטלמכר, חלק מהכתבים נעתקו מכתבי תלמידיו, בספר צורפו גם כל ביאוריו הפזורים בספריו המבארים וסובבים כל סיפורי מעשיות.
שיחות וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים והקדמות בדברי רבי נחמן מברסלב בתוספת סיפורים מתלמידי רבי נחמן (כיום הספר מחובר לספר כוכבי אור בכל ההוצאות)
הספר נדפס בחלקו על ידי המחבר בשנת תער"ג, בשנת תרצ"ג יצא לאור מחדש בתוספת מרובה על ידי ר' שמואל הורביץ.
ימי התלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור התלאות שעברו על רבי נתן מברסלב בשנות המחלוקת (תקצ"ה-תקצ"ט), בסוף הספר חלק מההשמטות מספר חיי מוהר"ן.
נדפס בשנת תרצ"ג על ידי ר' שמואל הורביץ.
אמונה בידיעה רוחנית (כתב יד)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפקוח עיניים להסתכל בזיו נועם האמונה בהשתלשלות העולמות ובהמשכת אורו יתברך מעילא לתתא, והוא ספר אשר לא כל מוחא סביל דא מרוב עומק המושג. קונטרס זה הוא למעשה הכלל הי"ג מהקדמת ביאור הליקוטים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב נח הלוי שטרנפלד, גידולי הנחל, עמ' ז
- הרב לוי יצחק בנדר, שיח שרפי קודש - ברסלב.
- הרב חיים קרמר, לעבור את הגשר הצר, עמ' 381–382
- מבועי הנחל, כרך ד', קובץ 36 ו-37
- הרב נתן צבי קניג, נווה צדיקים, עמ' קפא-קפה
- ביאור הליקוטים, מבוא (הוצאת "תורת הנצח" על ידי הרב פרנק)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מטולטשין (תרע"ח) ז"ל, אתר שער ברסלב
- רבי אברהם הלוי חזן, אתר אהלי צדיקים
- מיכה אודנהיימר, צופן נחמן, באתר הארץ, 18 באפריל 2006
- "ר_נחמן_חזן_מטולטשין ערך ר' אברהם ב"ר נחמן חזן מטולטשין(הקישור אינו פעיל) באתר ברסלביקי (אורכב 20.10.2018 בארכיון Wayback Machine)
אברהם בן נחמן ישראל חזן (1849-1917), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
- כוכבי אור (PDF לשימוש פרטי בלבד) באתר breslovbooks.com
- עוד כוכבי אור PDF באתר breslovbooks.com
- ימי התלאות, יחד עם הספר ימי מהרנ"ת, תשע"ג
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |