אברהם בן שלמה (תימן)
| השתייכות | רבני תימן ראשונים |
|---|---|
| תחומי עיסוק | מקרא, תלמוד ומדרש, הלכה |
| חיבוריו | פירוש לנ"ך בשם "מדרש אלציאני" |
  | |
ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים והכתובים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות חייו ותקופת פעילותו של ראב"ש לא ידועות בוודאות. יש מהחוקרים הסוברים כי הוא בן המאה ה-14, ויש כאלה המאחרים את תקופת חייו לראשית המאה ה-15. גם שאלת מקומו של ראב"ש איננה מוסכמת בקרב החוקרים וחכמי הדת. עם זאת, מרביתם סבורים כי מדובר בחכם יהודי-תימני ויוצאים מכלל זה הם הרב יחיא קאפח שסבר כי מוצאו של ראב"ש הוא מצרי דווקא[1], וכן פרופ' יהודה רצאבי שסבר כי הוא מאנדלוסיה.
ראיות למוצאו התימני של הראב"ש ניתן למצוא בעובדה שכל כתבי היד ששרדו מפירושיו מוצאם מתימן, בניתוח פילולוגי של הטקסטים המעיד כי ראב"ש היה ממוצא תימני, וכן משמו של הפירוש - "מדרש אלציאני". עם זאת, ניתן ליישב גם בין כל הדעות הללו בהעלאת ההשערה כי מדובר בחכם תימני שבדומה לחכמים תימנים אחרים, נדד במהלך חייו ופעל במקומות נוספים. אולם ייתכן שהציטוטים והמובאות הרבות מחכמי ישראל משאר התפוצות שליקט הראב"ש לפירושו, הם שהביאו את הרב יחיא קאפח ויהודה רצאבי לסבור שאין מוצאו מתימן.
יצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראב"ש היה בר אוריין ורחב אופקים. יצירתו מעידה על בקיאות רבה בספרות חז"ל, בספרות הגאונים, בחיבורי הרמב"ם, בפרשני המקרא האחרים ובספרות תקופתו. בפירושו הוא מלקט ביאורים ממקורות שונים, מעמת ביניהם, לעיתים מבקר אותם, ומכניס את פרשנותו המקורית. יצירתו כתובה ברובה בערבית, אך גם בעברית וארמית. פירושו מושפע רבות מדרכי חשיבתו של הרמב"ם.
מלבד תוכן פירושיו גופם, חשיבות כתבי הראב"ש היא, בין היתר, בכך שהוא מצטט מקורות, כולל מדרשי חז"ל, שאינם ידועים לנו ממקור אחר. בנוסף, יצירתו תורמת לחקר היווצרות הסוגה המדרשית בתימן. כמו כן, פירושו תורם לחקר התפתחות הקבלה בתימן, שכן הפירוש מכיל עדויות ראשונות למציאותו של ספר הזוהר בתימן.
פירושו הוא רחב ידיים יסודי ומעמיק, אך כרוב חיבורי חכמי תימן בני זמנו, גם פירושו טרם נדפס במלואו. הרב יוסף קאפח עמל על הוצאת חלק מכתב היד לדפוס, תוך שהוא מתרגם ומבאר מערבית לעברית. הפירוש לכתובים שטרם נדפס מצוי בכתבי יד אצל החוקר יהודה לוי נחום.
הראב"ש חיבר פירושים על התלמוד. אולם רק חלק מפירושיו נמצאו על מקצת מסכתות הש"ס (מסכתות ביצה, פסחים, מועד קטן, מגילה וזבחים). עקב חסרון בית דפוס בתימן, לא יצא חיבור זה לאור כמו חיבורים רבים אחרים של חכמי תימן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה, 4 כרכים, תשנ"ט
- אליעזר שלוסברג (מהדיר), "פירושי רבי אברהם בן שלמה התימני" לספר ישעיהו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם בן שלמה מצנעא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
