אברהם בר גוטלובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם בר גוטלובר

אברהם דוב בּער גוטלוֹבּר (1811, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה. הוא כתב בעיקר בעברית, אך גם ביידיש. נודע בשמות העט "אבג" ו"מהללאל".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטלובר בזקנותו (מתוך ערכו ב"מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון")

בגיל 17, בעיר טרנופול, הכיר לראשונה את ההשכלה, ושם פגש את יוסף פרל, מלומד משכילי חושב. חותנו, האדוק בדתו, אילץ אותו להתגרש מאשתו ולכן שמר גוטלובר טינה ליהדות החרדית ולחסידות כל ימיו, דבר שמצא ביטוי בכתביו. בין השנים 18301850 התגורר במקומות שונים בבסרביה, ברדיצ'ב וקרמנץ שם לימד בבית הספר עד 1865 אז התמנה למורה בסמינר לרבנים בעיר ז'יטומיר עד סגירתו ב-1873. בין השנים 18761886 הוציא בעיר למברג (לבוב) את כתב העת המשכילי הבוקר אור. פרעות הסופות בנגב ב-1881 זעזעו אותו וגרמו לו להצטרף לתנועת חיבת ציון, ורוב יצירתו הוקדשה מעתה לשירי געגועים לארץ ישראל.

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה הארוכה שלו כיוצר פרסם אבג בעיקר ספרי שירה. הוא תרגם את המחזה "נתן החכם" לגוטהולד אפרים לסינג לעברית, ואת הספר "ירושלים" של משה מנדלסון. בתחום ההיסטוריה כתב על תולדות הקראים ועל תולדות הקבלה והחסידות.

בין השנים 18401870 הרבה לכתוב ביידיש; יצירותיו ביידיש היו בחלקו הגדול סאטירה כנגד היהדות החרדית והחסידות. אבג התייחס באופן אמביוולנטי ליידיש וראה בה מצד אחד שפה נחותה אך מצד שני כלי בלעדי שבו יכול היה לפנות לקוראים היהודיים של אותה תקופה.

גוטלובר זכה בשעתו לתהילה רבה אולם בעוד ספריו אינם ידועים או מוערכים כיום, יש חשיבות ליצירתו כהיסטוריון, במיוחד ספרו על תולדות הקראים - ביקורת לתולדות הקראים, לזכרונותיו משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19 - זכרונות ומסעות, ותרומתו לקובץ סיפורי העם של שלום עליכם.

גוטלובר פגש והשפיע על שני סופרים יהודיים חשובים: מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרחי אביב - שירה
  • הניצנים - שירה
  • קול רינה וישועה באהלי צדיקים - סיפור קצר
  • זכרונות מימי נעורי
  • זכרונות ומסעות
  • איגרת ביקורת - ביקורת שירה
  • ביקורת לתולדות הקראים
  • תולדות הקבלה והחסידות
  • כל שירי מהללאל - שירה
  • אגרת צער בעלי חיים
  • אורות מאופל
  • היזהרו בבני העניים

יידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דאס שטריימל מיטן קאפעלוש
  • דאס גרויסע קינטס אודער דאס ביסעלע מינטס
  • דאס ליד פונעם קיגעל - פרודיה של שיר של שילר
  • דער דעקטאָך אודר צווי חופות אין איין נאכט (המפה או שתי חתונות בלילה אחד)
  • דער בידנע ישראל
  • דער סיים אודער די גרויסע אספה אין ואלד ווען די חיות האבן אויסגעקליבען דעם לייב פיר א מלך - האספה הגדולה ביער בה המליכו החיות את האריה למלך - יצירה סאטירית
  • דער גלגול - סאטירה חברתית נוקבת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]