אברהם ב. יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם גבריאל יהושע
א. ב. יהושע, 2009
תאריך לידה 19 בדצמבר 1936 (בן 77)
מקום לידה ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית
עיסוק סופר, מסאי, מחזאי
שנות פעילות 1957-הווה

אברהם גבריאל יהושע (שם עט: אברהם ב. יהושע, כינויים: בולי, א. ב. יהושע, נולד ב-19 בדצמבר 1936) הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תשנ"ה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע, הייתה משפחתו ספרדית ותיקה מירושלים. מצד אמו, מלכה לבית רוזיליו, הייתה משפחתו יוצאת מרוקו. לימים תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. בעיני אמו "הקהילה הספרדית הישנה של אבי לא הייתה זרה פחות מהיישוב האשכנזי הציוני אשר היה כאן רוב, ובוודאי לא הרגישה כלפי העדה הספרדית מחויבות רגשית מיוחדת. שפתה הייתה צרפתית, ולאדינו לא ידעה."[דרוש מקור] שאיפתה הייתה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל משהו שראתה בו שולי הרבה יותר." לעומת זאת היה אביו קשור למורשת הספרדית-ירושלמית. בסופו של דבר התחנך יהושע בחינוך החילוני-ציוני בזיקה סוציאליסטית. למד בתיכון הגימנסיה העברית רחביה. לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כיום משמש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא לימד סופרים רבים וביניהם את מרדכי הרטל. חיפה הייתה עיר מגוריו ומופיעה רבות בספריו, כמו גם האוניברסיטה על היבטיה השונים. כיום מתגורר בגבעתיים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר. העיתון ניו יורק טיימס תיאר אותו כ-"מין פוקנר ישראלי", בשל יכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בתרגומו האנגלי "The Woman from Jerusalem" נכלל ברשימת מאה הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס ושל ה"פאבלישרס ויקלי" לשנת 2006. באפריל 2007 זכה בפרס הלוס אנג'לס טיימס על ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"‏[1]. בשנת 2010 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן.

סגנונו מתואר כ"נוגד את זרם התודעה", ובעזרתו הוא מבקש להגיע לחקר מצבים שבהם היצריות האנושית מאיימת על אנשי תרבות מן היישוב.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע הביע ביקורת רבה על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה מאז 1967 והוא נמנה עם החותמים על יוזמת ז'נבה. יהושע היה חבר מפלגת העבודה, בבחירות לכנסת התשיעית תמך במפלגת של"י, אך אחרי המהפך הפוליטי חזר לשורות העבודה במסגרת חוג 77, היה חבר מרכז המפלגה ושותף בכתיבת מצעה החדש.‏[2] לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, השתתף במסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז בה קראו לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון כפי שהחליטה לאחר מכן. במאמריו תיאר את עצמו כ"סופר מגויס", בעל מחויבות ואחריות למתרחש. את חשיפת דעותיו בעניינים חברתיים ומדינתיים החל בספר המסות "בזכות הנורמליות", שעורר הדים בישראל ובעולם, ובמאמרים ובספרים נוספים שפרסם מאז.

בשנת 2002 אמר ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים". בעקבות הביקורת שעוררו דבריו, בין השאר על ידי הנהלת "יד ושם", הסביר יהושע את כוונתו: "לא עשיתי השוואה בין יחסי ישראל והפלסטינים למעשיהם של הנאצים, אבל אני שואל את עצמי שאלה שאנחנו חייבים לשאול: מה יש באינטרקציה בינינו לבין עמים אחרים, היוצר כזאת שנאה אי­רציונלית? מה הביא את הגרמנים ומה מביא את הפלסטינים לשנאה כזאת כלפינו? אני מסתכל בחרדה באיזו שנאה התאבדותית מתייחסים אלינו הפלסטינים. גם הגרמנים התייחסו אלינו באותו סוג של שנאה. זה דבר שצריך לברר אותו, מה קורה בינינו לבין עמים אחרים שבתוכם אנחנו חיים".‏[3]

בבחירות לכנסת ה-19 הוצב יהושע במקום ה-109 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

א.ב יהושע
א. ב. יהושע, 1991

חומר עיון

עיבודים לספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספריו עובדו לקולנוע, ביניהם "שלושה ימים וילד", "המאהב", "השיבה מהודו", "מר מאני" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". ספרו מסע אל תום האלף היה הבסיס לאופרה שהועלתה באופרה הישראלית החדשה, יהושע כתב את הליברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם בלבן, מר מולכו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • ניצה בן-דב, בכיוון הנגדי - קובץ מחקרים על מר מאני של א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
  • יאיר קוטלר, סופר לכל עת - דו שיח אקטואלי עם הסופר אברהם ב. יהושע, י.גולן הוצאה לאור, 1999 .
  • ניצה בן-דב, והיא תהילתֶךָ: עיונים ביצירות ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז, הוצאת שוקן, 2006.
  • אמיר בנבג'י, ניצה בן-דב, זיוה שמיר (עורכים), מבטים מצטלבים - עיונית ביצירת א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • דן מירון, תשע וחצי של א.ב. יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.
  • אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "א.ב. יהושע - מסתורין, אהבה וזוגיות", עמ' 186-179
  • יצחקי ידידיה, הפסוקים הסמויים מן העין, עיונים ביצירת א"ב יהושע, אוניברסיטת בר-אילן, 1992
  • גלעד מורג, החמלה והזעם: על הסיפורת של א’’ב יהושע, הוצאת דביר, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו

על יצירתו

על חסד ספרדי:

על ניצבת:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירי לב-ארי, פרס "לוס אנג'לס טיימס" לא"ב יהושע, באתר הארץ
  2. ^ ניבה לניר-פבלסקי, חוזרים בתשובה, דבר, 18 במאי 1979
  3. ^ איתי אשר, "אנחנו צריכים להבין למה שונאים אותנו", באתר nrg‏, 20 ביוני 2002
  4. ^ פרס "מדיסיס" יוענק לא.ב יהושע, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2012
  5. ^ ביקורת: מרדכי בר און, על ספרו של אברהם ב' יהושע, עיונים בתקומת ישראל ‏1, 1991, עמ' 569-562
הקודם:
נתן שחם
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אבנר טריינין

1989
הבא:
ט. כרמי, פנחס שדה, נתן יונתן