אברהם דשא (פשנל)

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הכותרות נראו כלקוחות מכתבה עיתונאית אוהדת, ולא ככותרות ענייניות של ערך אנציקלופדי.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

אברהם דשא (פשנל)

אברהם "פאשה" דשא (פשנל) (1926 - 28 באפריל 2004), היה אמרגן, מפיק קולנוע ומגלה כשרונות שנחשב לאחד הגדולים שהיו בישראל.

ילדותו ותחילת דרכו

פשנל נולד בישראל בשם אברהם גרינברג. בילדותו נדד ברחבי הארץ בין מוסדות חינוך שונים. בגיל 16 התנדב לצבא הבריטי ושרת בחיל התובלה. לאחר שחרורו מהצבא החל לעבוד כנהג מונית. במהלך עבודתו נזדמן לו להיות אחד מנהגי המוניות שעמדו לשרות התיאטרון הקאמרי. בתקופה זו התיידד עם שייקה אופיר, שאותו ואת שני חניכיו עמוס אריכא וזיוה רודן שחקני להקת הפנטומימה, הסיע להופעות ברחבי הארץ לימים עברה ידידותם של פשנל ושייקה לפסים מקצועיים ופועלם המשותף הניב הישגים תיאטרליים חשובים.

בשנת 1956 כשתיאטרון זירה נקלע למשבר מינהלי וכספי פנה מיסדו ומנהלו הבמאי מיכאל אלמז לפשנל והציע לו לנהל ביחד את התיאטרון ששחקניו מכבר לא קיבלו את שכרם. לאחר זמן קצר הבין פשנל כי מחזות אולטרא מודרניים משל בקט, יונסקו ושון אוקייסי אינם רווחיים. לפיכך יזם שינוי באופיו האומנותי והניהולי של התיאטרון כדי שיוכל לעמוד בהתחייבותיו הכספיות המינימליות. ההצגות הפכו לעממיות ונחשפו לציבור הרחב באמצעות פרסום אגרסיבי שיזם פשנל, ולעתים נחשב למקורי ונועז. בעקבות תמורות אלה שחלו באופיו של התיאטרון ובדרך ניהולו הוא הפך לרווחי. בעיקר תרמה לגידול בהכנסות ההצגה "מוישה וינטלטור" בכיכובו של יעקב בודו, שזכתה להצלחה סוחפת.

מפיק עצמאי

תיאטרון זירה במתכונת של 'תיאטרון מודרני' מוביל דעך לקראת סוף שנות החמישים ומיכאל אלמז היגר לאנגליה שם עבד בבי.בי.סי. ואילו פשנל ניתב עצמו כמפיק עצמאי. בשנת 1958 הוא נמנה עם מייסדי להקת "בצל ירוק". ב-1960 הוא הקים גם את להקת "התרנגולים". ב־1964 הגה רעיון של להקת סאטירה ישראלית חדשה ומקורית אותה ייסד עם שלושה שחקנים כמעט אלמונים שנודעה לימים כשלישיית "הגשש החיוור" שפעלה במשך יותר מ-30 שנה בתיאטרון ובקולנוע, בהצלחה רבה. השלושה היו: גבריאל בנאי (גברי), ישעיהו לוי (שייקה), וישראל פוליאקוב (פולי). לפשנל היה חלק משמעותי בכל מערכון ויצירה של הגששים, וכן תרם לגיבושם. הזדהותו עם "הגשש החיוור" הייתה כה גדולה עד כי בחר לקרוא לבנו בשם "גשש".

כעבור שנים רבות, כשהוחלט להעניק את פרס ישראל לשחקני "הגשש החיוור" על "מפעל חיים", התגלה כי שמו של פשנל, ההוגה, המייסד והמוביל כל השנים את הלהקה, שאפילו גם את שמה נתן לה, נעדר מרשימת הזוכים. היה זה צעד שקומם את הזוכים, אך במחאתם לא הצליחו לשנות את ההחלטה שנתפשה אצל רבים כבלתי ראויה. בסדרה שהוצגה לאחרונה בטלוויזיה על חייו של פשנל אמר ישראל פוליאקוב, כי נגזל מפשה מה שהיה ראוי לו יותר מכולם. "בלי פשה לא היה הגשש", "הוא המציא אותו, הוא יצר אותו, הוא היה הלב שלו."

בשנים הבאות הפיק מחזות זמר עם אורי זוהר וחיים טופול, ביניהם "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", "אוויטה", "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" וגרסה חדשה של "כנר על הגג" ב-1997. כמו כן הפיק את המופע "ארץ טרופית משגעת" עם מתי כספי ואת המחזמר "בן המלך והעני" ב-1996.

מאוחר יותר החל ליצור סרטי קולנוע רבים עם אורי זוהר, ביניהם "חור בלבנה", "התרנגול" ו"התרוממות".

בסוף שנות השישים, הצטרף למשרדו נעם סמל, לימים מנכ"ל תיאטרון הקאמרי. סמל שימש כמנהל הצגה וכעבור מספר שנים הפך גם הוא לאמרגן והקים את "בידור לעם", חברת בת ל"תיאטרון העממי" של פשנל. הנסיון שרכש ב"תיאטרון העממי" וב"בידור לעם" הוביל אותו לקריירה ארוכת שנים בבידור ובתיאטרון הישראלי.

שנותיו האחרונות

לשנותיו האחרונות נלוותה תחושת החמצה, נוכח כשלונו להחיות מחדש את מעגלי ההצלחה לה הורגל במשך שנים רבות. המרירות גרמה לו לבצע מהלכים שגויים שהעיקו עליו בעיקר נוכח דאגתו לעתיד משפחתו. פשנל נפטר ברמת גן, לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא בן 78. פשנל נטמן בקיבוץ עינת.

סדרת הטלוויזיה אודותיו

בשנת 2007 שודרה בישראל "פשה" - סדרה בת שלושה חלקים, שנוצרה על ידי בתו שירילי דשא, ובה שוחזרה באמצעות קטעי ארכיון וראיונות דרכו המקצועית לאורך יובל שנים. בסדרה נחשף פשנל במלוא צבעוניותו, החל מילדותו ונעוריו בסמטה פלונית בלב תל אביב הקטנה והציורית ועד לשיאי תהילה בעולם התיאטרון הבידורי. מעורבותו העמוקה בחוגי הבוהמה התל אביבית מאמצע שנות החמישים ועד למותו.

הסדרה מצטיינת באותנטיות דווקא משום צירוף קטעים שמרביתם לא כוונו מראש להשלים זה את זה. אם לעתים נדמה כי פשה אהב את פשה יותר מכל, כך לדעת כמה ממקורביו, מתברר כי פשה אהב בעיקר את מה שהוא עשה מאותו פשה שהמציא, נער כמעט עזוב לנפשו עקב נסיבות חיים קשים שנהפך לחביב הבוהמה התל אביבית. לא כל אחד מבני אותה בוהמה יכול היה להתקבל לחוגו של האמרגן, רק אלה שצייתו לכללים שהכתיב להם. מבחינה זו הוא ראה בכולם את בני שבטו, אבל הוא היה ראש אותו שבט שעל-פיו יישק דבר. קבלת מרותו עליה התעקש לא הייתה דבר של מה בכך. פשה בחן את ידידותו עם חבריו במידת הצלחתו להשפיע על מהלכיהם גם ביומיום. אבל עובדה היא שרבים הושיטו לעברו את ידם, השלימו עם תנאיו ובתמורה קיבלו מקום להתחמם מסביב למדורתו.

כשרונות מפורסמים שגילה

בין הכשרונות הרבים שגילה וטיפח אברהם דשא פשנל, נמנים: הגשש החיוור, רבקה מיכאלי, ירדנה ארזי, להקת שוקולד מנטה מסטיק, להקת כוורת, רבקה זוהר, מירי אלוני, גדי יגיל, ספי ריבלין, ציפי שביט, להקת הכל עובר חביבי, עפרה חזה, עזרא דגן, ניצה שאול, מוטי גלעדי, יעקב בודו, אריק איינשטיין, חיים טופול, אורי זוהר ודבורה דותן.

תקליטים שהפיק

1. התרנגולים (תוכנית שנייה) *
2. הגשש החיוור במועדון הסנטר הכפול- שמחת זקנתי - תקליט ראשון
3. ערב שירי ברכט *
4. שלישיית הגשש החיוור (תקליט שני)
5. נאסר א דין - הצגה מוזיקלית
6. אח, איזה לילה! ליל העצמאות 1965
7. שייקה אופיר ואורי זהר *
8. שלישיית הגשש החיוור בשירים מהסרט "מוישה ונטילטור"
9. שלישיית הגשש החיוור (תקליט שלישי)
10. שלישיית הגשש החיוור - הטלפון, עולה עולה, תיבת הדואר (ההקלטה המקורית)
11. אריק והאיינשטיינים
12. מיטב מערכוני הגשש החיוור
13. שלישיית הגשש החיוור - "סינמה גשש" חלק א'
14. שלישיית הגשש החיוור - "סינמה גשש" חלק ב'
15. "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ"
16. הגשש החיוור - "קנטטה לשווארמה" חלק א'
17. הגשש החיוור - קנטטה לשווארמה חלק ב'
18. ערב פזמוני אלתרמן *
19. הגשש החיוור - "קנטטה לשווארמה" חלק ג'
20. צץ וצצה (ערב פזמוני אלתרמן מס' 2) *
21. גדי יגיל - "חיי כלב"
22. רבקה זהר *
23. הגשש החיוור - מים לדוד המלך
24. אירמה לה דוס מיפו - הצגה מוזיקלית
25. ג'אמבו
26. אברהם אבינו נגד שרה אימנו - שירי החומש של איציק מאנגער *
27. הגשש החיוור - "קסיוס קליי נגד חלפון" חלק א'
28. הגשש החיוור - "קסיוס קליי נגד חלפון" חלק ב'
29. שוקולד מנטה מסטיק - קונגרס הצחוק הציוני *
30. יוסי בנאי ורבקה מיכאלי - "נישואין נוסח גירושין" חלק א' *
31. יוסי בנאי ורבקה מיכאלי - "נישואין נוסח גירושין" חלק ב' *
32. כוורת - סיפורי פוגי *
33. כוורת - פוגי בפיתה *
34. הגשש החיוור - אף אחד לא קם
35. שוקולד מנטה מסטיק (תקליט ראשון)
36. הגשש החיוור - "אופסייד סטורי" חלק א'
37. הגשש החיוור - "אופסייד סטורי" חלק ב'
38. כוורת - צפוף באוזן *
39. שוקולד מנטה מסטיק (תקליט שני)
40. שוקולד מנטה מסטיק - הלילה הראשון
41. הגשש החיוור - "עובדים עלינו עבודה עברית" חלק א'
42. הגשש החיוור - "עובדים עלינו עבודה עברית" חלק ב'
43. ציפי שביט - ציפי קונץ
44. הכל עובר חביבי - דור האספרסו
45. גזוז
46. הגשש החיוור-שלאגר* (?)
47. הגשש החיוור - שירי נעמי שמר
48. שירוויזיון 1
49. גזוז - גלגול שני
50. שירוויזיון 2
51. יוסי בנאי - "אני וסימון ומואיז הקטן" חלק א' *
52. יוסי בנאי - "אני וסימון ומואיז הקטן" חלק ב' *
53. הגשש החיוור - "קרקר נגד קרקר" חלק א'
54. הגשש החיוור - "קרקר נגד קרקר" חלק ב'
55. שירוויזיון 3
56. שירווזיון 4

ללא מספור:

• מכל טוב - חמישה תקליטים ממיטב המערכונים והפזמונים של הגשש החיוור
• יוסי בנאי - שיכור ולא מיין (1983)
• "עוץ לי גוץ לי" (1985)
• הגשש החיוור - "בעבור חוקן דולרים" (1985)-שלושה תקליטים
• ארץ טרופית משגעת
• "אוויטה"
• יוסי בנאי - שובו של הסורמלו
• רבקה זוהר - סבתא רבקה

אלה שמסומנים ב* הוצאו מחדש בתקליטורים.

קישורים חיצוניים

• אברהם דשא פשנל, באתר "אישים"
• אלון הדר, בת הסנדק, באתר הארץ, 30.3.07
• אברהם דשא פשנל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)