אברהם וולפנזון (איש השב"כ)
 | |
| לידה |
12 במרץ 1934 בית-חנן, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 2021 (בגיל 87) חיפה, ישראל |
| ענף מדעי | מדע המדינה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום קבורה |
תל רגב |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
אברהם וולפנזון (12 במרץ 1934 – 26 ביולי 2021[1]) היה דוקטור למדע המדינה שהיה לוכד מרגלים ומפעיל סוכנים כפולים במשך למעלה מארבעה עשורים במסגרת שירות הביטחון הכללי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם וולפנזון נולד במושב בית-חנן להורים מחלוצי העלייה הרביעית. למד בבית הספר היסודי במושב ולאחר שמשפחתו עברה להתגורר בראשון לציון המשיך בלימודיו בבית הספר חביב במושבה. המשיך בלימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית במושבה. מנעוריו ניכר בו כישרון הכתיבה והוא פרסם במהלך שנות ה-40 רשימות של הומור בשבועונים שונים, שירים בשבועון "במעלה", ביטאון תנועת הנוער העובד, ופזמונים פוליטיים ב"הדור"– עיתון יומי מטעם מפא"י ו"אשמורת" (השבועון של המשמרת הצעירה[2]).
היה מדריך בתנועת הנוער העובד וגדנ"עי ב"הגנה". היה תלמיד מצטיין ובגמר לימודיו התיכוניים, והוא בן 17 שנים, החל ללמוד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סמסטר אחד נקרא להתייצב לשירות בצה"ל. הוא התגייס בשנת 1952 ובשלב המיון הוצע לו לשרת בחיל האוויר או בחיל המודיעין והוא בחר לשרת במודיעין וסופח לשרת כחייל במסגרת השב"כ. הוא נשלח לבניין השב"כ, ששכן אז ברחוב בוסטרוס ביפו (כיום רחוב רזיאל), שם הוצב לשרת באגף לביטחון פנים של צה"ל, שפעל בשיתוף עם זרוע ביטחון שדה (כיום מחלקת ביטחון מידע) של צה"ל, שלהם מטרה משותפת, למנוע דליפת ידיעות ולסכל נסיונותיו של היריב להשיג מידע על צה"ל. בהמשך שירותו, במרוצת השנים, הגיע לעמוד בראש מחלקת המחקר של השב"כ. שירותו נמשך לסירוגין, כולל במסגרת שירות המילואים, במשך 44 שנים, עד לשנת 1996.
במרוצת השנים המשיך בלימודיו וקיבל תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ושלישי באותו תחום מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל לתפקידו בשב"כ כיהן כמרצה לפילוסופיה מדינית ופילוסופיה מודרנית בבית ברל ובאוניברסיטה העברית וחיבר ספרים רבים בנושאים אלו.
בשנת 1965 הוקמה רשימת פועלי ישראל (רפ"י). המפלגה הוקמה לפני הבחירות לכנסת השישית, על ידי יוצאי מפא"י, ובראשם דוד בן-גוריון. הסיבה העיקרית להקמת רפ"י, כפי שהוצגה על ידם, הייתה שלוי אשכול, יורשו של בן-גוריון בתפקיד ראש ממשלת ישראל, סירב להיענות לדרישת בן-גוריון שאשכול לא יקבל את הזיכוי שהעניקה ועדת שרים לפנחס לבון מן האחריות על "העסק הביש", מבלי שהדבר ייחקר בוועדת חקירה משפטית. אל בן-גוריון הצטרפו מי שנקראו אז ה"צעירים" כשמעון פרס ומשה דיין ואחרים. אברהם וולפנזון לקח פסק זמן מפעילותו הביטחונית והאקדמית. הוא ערך את ביטאונה של רפ"י "מבט חדש" והפך לידיד קרוב של בן-גוריון. אנשי רפ"י נחלו אכזבה מתוצאות הבחירות לכנסת כשרפ"י זכתה בעשרה מנדטים בלבד והייתה לסיעת אופוזיציה. בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו במקביל לבחירות לכנסת ב-1965, נבחר מטעם רפ"י לסגן ראש העירייה בראשון לציון.[3] עם זאת המשיך בפעילותו בשב"כ.
בשנת 1970 עבר עם משפחתו לחיפה והמשיך בפעילותו הציבורית והאקדמית, בין היתר במועצת פועלי חיפה,[4] באוניברסיטת חיפה, בטכניון, במכללת תל-חי ויצא לשליחוית הסברה בארצות הברית ומדינות אירופה.
בשנת 1977 נבחר לנהל את "מכללת ארן" (לשעבר "בית ספר לפעילי ההסתדרות") בתל אביב (והוסיף לגור בחיפה).
כתב ספרים רבים ופרסם מאמרים בתחומי התמחותו האקדמית.
נשא את ניצה, נינתו של זאב אברמוביץ ממייסדי ראשון לציון.
"לוכד המרגלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו בשב"כ עסק וולפנזון בתפקידי תיוק ועד מהרה נתמנה לעוזרו של ראש אגף כוח אדם. תוך זמן לא רב הועבר על ידי ראש השב"כ עמוס מנור לעסוק בתפקיד מקצועי של סיכול ריגול וחבלה באגף לענייני ערבים וטיפל בריגול ובטרור שמקורם בערביי ישראל ובמדינות ערב. במסגרת תפקידו הפעיל כעשרים סוכנים כפולים. אחדים מבין המרגלים שלכד, או השתתף בלכידתם, היו מחשובי המרגלים שפעלו בישראל בתקופתו - רפעת אל גמאל, זאב אבני, אהרן כהן, קורט סיטה וישראל בר.
תוכנית הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2016–2018 הוקרנה בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי סדרה בת מספר פרקים בשם "צייד המרגלים", אודות פעילותו של אברהם וולפנזון בשב"כ. במסגרת הסדרה, של הבמאי איל תבור והסופר שלמה נקדימון, הופיע וולפנזון וגולל את סיפורם של המרגלים, רפעת אל גמאל, זאב אבני, אהרן כהן, קורט סיטה וישראל בר שחדרו למקומות רגישים במערכת הביטחון, ותיאר את מניעיהם, כיצד נחשפו ואיך נחקרו.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אידיולוגיה, הוצאת ההסתדרות הכללית, 1969
- דמוקרטיה ואידיאלים חברתיים בישראל, הוצאת עם עובד, 1972
- מהתנ״ך לתנועת העבודה: מחשבה מדינית וחברתית בישראל, הוצאת עם עובד, 1975
- דוד בן-גוריון: עשור למותו, הוצאת ההסתדרות הכללית, 1983
- כחול-לבן-אדום: האורינטציה הפרו־סובייטית בישראל, הוצאת עם עובד, 1983
- צילה של סין על המזרח התיכון, הוצאת המדרשה למחשבה סוציאליסטית, האגודה לחקר מארכס והסוציאליזם, 1988
- הגל כמקור לסוציאליזם מודרני, הוצאת המדרשה למחשבה סוציאליסטית, האגודה לחקר מארכס והסוציאליזם, 1987
- על מדינת ישראל וארץ ישראל, הוצאת בית ברל, 1989
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם וולפנזון, באתר "אלבום המשפחות עדת ראשון לציון"
- אהרון לפידות, "מרגלים הם אנשים אפורים", באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2016
- "צייד המרגלים", בערוץ יוטיוב של כאן 11: פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4
- מידע על אברהם וולפנזון בקטלוג הספרייה הלאומית
- ממאמריו
- מצפונו של "מצפן", דבר, 27 במאי 1970
- שלום וצדק בחזונו של בגין, דבר, 15 ביולי 1973
- אוניברסיטה פועלית - תכנים למסגרת, דבר, 31 באוגוסט 1979
- דוד בן-גוריון על יגאל אלון, מעריב, 30 במרץ 1980
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם וולפנזון באתר חברה קדישא חיפה
- ^ אשמורת [תש"ה-תשי"ב] 1944-1951, באתר האתר ההיסטורי של תנועת העבודה הישראלית
- ^ ע. גרא, אלף תלמידים שמעו על מעשה המופת של שלמה קוט, מעריב, 17 באוקטובר 1966;
צפויה משמרת שניה בביה"ס בראל"צ, מעריב, 29 באוגוסט 1968 - ^ עשרות פעילי עבודה בחיפה הביעו את תמיכתם באגמי, מעריב, 1 בספטמבר 1974
- אנשי השב"כ
- חוקרי מדע המדינה ישראלים
- חברי מועצת העיר ראשון לציון
- בית חנן: אישים
- בוגרי בית הספר חביב
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- בוגרי הגימנסיה הריאלית
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- אישים הקבורים בבית הקברות תל רגב
- ישראלים שנולדו ב-1934
- ישראלים שנפטרו ב-2021