אברהם וילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהם וילנר (נולד ב-1765[1] - 14 בדצמבר 1808), היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצטיין בילדותו ואביו שכר עבורו מלמד פרטי עד לנישואיו. הוא נישא בגיל 12 לשרה בת נח ליפשיץ (המכונה גם נח מיינדס), מגדולי היחס בקהילת וילנה, שחיבר חיבורים כמו ספר פרפראות לחכמה וספר נפלאות חדשות, הכוללים פשטים וליקוטים על התורה בקבלה וברמזים.

אחרי נישואיו למד אברהם בישיבות בוילנה ומפי אביו הגאון. בזכות הקרבה המיוחדת לאביו, שהיה רוב ימיו סגור ומסוגר בפני הציבור ואף בפני תלמידים, הגיע לדרגות גבוהות בתורת הנגלה והנסתר. רבי אברהם עזר לאביו בענייני הציבור ובקשרים עם חכמי דורו וערך את מכתבי אביו שכתב לגדולי דורו, כמו המגיד מדובנא. הוא השתתף בהנהגת הקלויז של אביו, והיה בקשרי ידידות עם באי בתי מדרשו של אביו ועם גדולי תלמידיו.

רבי אברהם נודע באופיו הנוח לבריות ובנשיאה בעול ענייני הציבור. הוא עמד בראש העסקנים שניהלו את בית החולים "ביקור חולים" של קהילת וילנה, ושימש כגבאי שלו. נודע בידיעותיו ברפואה וטיפל בחולים עניים. הוא בנה את בית המדרש המפורסם בוילנא "שניפישקער". כן היה האחד החתומים על ההודעה על הקמת ישיבת וולוז'ין ב-1804. נפטר בגיל 43 בווילנה.

על מצבת קברו נכתב:

אב בחכמה
בתורה ללחמה
רחשו נעמה
הדורה להקימה
מרבה מלל לאברהם
בבינתו דלה
הלומי מחלה
נר ונקלה
אפילת' כלכלה
ויאר הלילה
נצר מטע
הפליא עשות
חבורים לוטשות
סודות כבושות
יפצץ כפטישות
דרך אביו החסיד
מורינו אדונינו ורבינו
אדם כי ימות באהל
לפרט השנים
יום כ"ה בכסלו
הלקח לאלוהים
ואיננו כחנוך ואליהו.

לאחר מותו, בנו יעקב משה מסלאנים המשיך בעבודת אביו ועסק בעריכת והפצת ספרי הגר"א. בין צאצאיו המו"ל אליהו לנדא ואלי אשד.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך חשף לפני הקהל רבים מכתבי אביו הגר"א, פירש והפיץ אותם. כך כתב את פירוש באר אברהם לספר אדרת אליהו, פירוש לביאור אגדות וביאורים לפי הגר"א לספר הזוהר. לעתים בכתבי הגר"א הופיעו דברי אברהם וילנר משולבים בדברי אביו. בנוסף הוא חיבר ספר על אביו בשם "ספר סערת אליהו"‏[2].

הוא התבלט כרב וחוקר ביקורתי חשוב בפני עצמו. ארבע שנים לאחר פטירת אביו, הוציא רבי אברהם בשנת 1802 קובץ מדרשים מתוך כתב יד ובתוכם הספר "מדרש אגדת בראשית", והקדים לקובץ זה הקדמה על הספרות המדרשית. נראה שהקדמה זאת פותחת את המחקר הספרותי של הספרות המדרשית כתחום חדש שנוסד בידי אברהם וילנר. הוא המשיך במחקר בתחום ספרות האגדה ומדרשים, תחום שאיש כמעט לא עסק בו לפניו ונחשב מהבקיאים בו בזמנו.

בנוסף הוא חיבר את החיבור הביבליוגרפי המקיף הראשון על ספרות האגדה והמדרשים, בספר "רב פעלים", בו הוא סוקר את המדרשים שנדפסו או נזכרו בספרות (כמו רבים מספריו, גם ספר זה נשאר בכתבי יד והודפס כמעט מאה שנים לאחר מותו, ב-1894). כן חיבר פירוש למדרש פסיקתא רבתי (שיצא לאור בידי בנו יעקב משה מסלונים בשנת 1831); פירוש על ספר תהילים בשם "באר אברהם" (נדפס בוורשה בשנת 1908); וספר בשם "תרגום אברהם" על תרגום אונקלוס (קיצור של חיבור זה נדפס בידי נינו אליהו לנדא בירושלים ב-1896).

ספרים נוספים שכתב רבי אברהם פירוש לתפילות שמתייחס לברכת יוצר אור בתפילת שחרית של חול ובתפילת העמידה של ימות החול; ופירוש בשם "אבני אליהו" שהוא לקט מדבריו ומדברי הגר"א כנספח אל סידור הגר"א הידוע בכינוי "אשי ישראל".

בנוסף, בשנת 1801 ראה אור ספרו "גבולות ארץ: בהפרידם בני אדם לשבעים אומות..." אשר מהווה למעשה תרגום עברי של חלקים מן ה"היסטוריה של הטבע" של החוקר הצרפתי ז'ורז' לואי לקלרק דה בופון.‏[3].

ספרים של אברהם וילנר שלא נדפסו ונשארו רק בכתבי יד, הם:

  • ספר שחיבר על מידות ומשקולות בדברי חז"ל בייחסם אל המידות והמשקלות שהיו נהוגים בימיו של אברהם ובימים הקדמונים;
  • ספר הגהות וחידושים על הירושלמי;
  • פירוש על תנא דבי אליהו;
  • ביאור על מדרש רבא;
  • ספר ביאורי מילים קשות בתלמוד ובמדרשים;
  • ספר חידושים על שולחן ערוך אורח חיים;
  • ספר על שמות הערים והמקומות הנמצאים בתלמוד ובמדרשים
ועוד.

למרות כישרונותיו ומחקריו החשובים, אברהם וילנר לא זכה לפרסום רב כשל אביו. רבים מכתביו נשאר בכתב יד בלבד ולא נדפסו מאחר שהוא וצאצאיו עסקו בעיקר בהוצאה לאור של כתבי אביו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיבוריו ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במספר מקורות מצוין כי נולד ב-1750, אך כפי הנראה זהו לא התאריך הנכון
  2. ^ סערת אליהו, ווארשא: דפוס ישראל ברוך אלאפין, תרל"ח - 1877
  3. ^ I Idelson-Shein, "Their Eyes Shall Behold Strange Things": Abraham Ben Elijah of Vilna Encounters the Spirit of Mr. Buffon," AJS Review, Vol. 36, Issue 2 (2012), pp. 295-322