אברהם חיים אדאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אברהם חיים אדאדי
תאריך לידה תק"ס
מקום לידה טריפולי , לוב
תאריך פטירה כ"ח בסיוון תרל"ד (בגיל 73 בערך)
מקום פטירה צפת
מקום קבורה בית הקברות העתיק בצפת
תאריך לידה לועזי 1800
תאריך פטירה לועזי 13 ביולי 1874
מקום פעילות טריפולי, צפת
חיבוריו השומר אמת, הקונטרס האחרון, שו"ת ויקרא אברהם, שדה מגרש, יוסף לאמר, ספר דרושים פירש לחיים

רבי אברהם חיים אדאדי (מכונה: סבא דמשפטים[1]; תק"ס, 1800 - תרל"ד, 1874) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטריפולי שבלוב למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו היה רבי נתן אדאדי מחבר ספר "מאורות נתן" ואבי סבו היה רבי מסעוד חי רקח מחבר הספר "מעשה רקח". שם אשתו שרה. בהיותו נער צעיר נפטרו הוריו, והוא גודל בבית סבו ר' נתן אדאדי, שם למד והתעלה בתורה שהייתה משאת נפשו. בין התלמידים שלמדו בישיבתו של ר' נתן היה ר' יהודה לביא מצאצאי ר' שמעון לביא והיה אחד מרבותיו של ר' אברהם.

בשנת תקע"ח (1818) עלה רבי אברהם לארץ ישראל עם סבו ר' נתן וכל משפחתו והתיישב בעיר צפת, בה למד בישיבתו של רבי יוסף קארו, לימד ושימש בדיינות.

בדרכם לצפת הטילו עגן בנמלים שונים כדי להצטייד במזון ומים. תחנתם הראשונה הייתה בטריאסטה שבאיטליה. משם נסעו לחיפה, ומשם המשיכו לעכו, אליה הגיעו בבקר חג השבועות. לאחר החג שמו פעמיהם לצפת.

בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ נאלץ ר' אברהם לצאת לארצות הגולה על מנת להתרים את הנדיבים למען יושבי הארץ. במסעות נדודיו הגיע לבבל, פרס, דמשק, איטליה וארצות צפון אפריקה.

בשנת תק"צ (1830) חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ואב בית דין שבין דייניו היו הרבנים: רבי חיים הכהן, רבי פרג'אללה דאבוש, רבי שלום עגיב ורבי יעקב מימון.

בנו היה ר' שאול אדאדי, בעת שהותו בצפת היה עמו בקשרי מכתבים, מלאים ברבם בדברי תורה שנתחדשו לר' אברהם בארץ ישראל, ותשובות בהלכה לשאלות ששאל בנו.

בשנת תקצ"ז (1837) התחוללה רעידת אדמה בצפת שהחריבה את העיר, באותה העת שהה ר' אברהם בליוורנו שבאיטליה, לאחר מכן שב לטריפולי מכיוון שלא יכל לשוב לעירו צפת שנהרסה.‏[2].

בשנת תרכ"ה (1865) חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כשד"ר בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן מצרים, עיראק, פרס, מרוקו ותוניסיה.

ביום י"ט בחשוון תרכ"ט (1869) בנו הצעיר בן 15 נפטר. עליו התאבל רבות וקונן קינה קורעת לב.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרל"א שלוש שנים לפני פטירתו כתב ר' אברהם צואה בה הוא מצווה שלא יכנוהו בתוארי כבוד אלא ידברו בשבחה של ארץ ישראל.וכן כתב רבי מרדכי הכהן בספרו הגיד מרדכי: "החכם רבי אברהם אדאדי צווה לפני מותו לבלתי יזכירו אותו בתור דיין, רק החכם הישיש"

ביום שבת בכ"ח בסיוון תרל"ד (1874) נפטר רבי אברהם ונקבר בבית העלמין של צפת ובהלוויתו השתתפו אלפים. וכן הקדיש את ביתו לקהילה חדר אחד להיות בית הכנסת וחדר נוסף מלא ספרי קודש להיות בית ועד לחכמים ללמוד שם.

בהיוודע מותו בעיר איזמיר שבטורקיה הספידו רבי אברהם פלאג'י בנו של רבי חיים פלאג'י ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".

הוא נטמן בבית העלמין בצפת בחלקת הרבנים.

ארבע שנים אחר כך נפטרה אשתו שרה, ונקברה סמוך לקברו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הספר "השומר אמת" יצא לאור בליוורנו בשנת תר"ט, 1849
שער הספר "ויקרא אברהם" יצא לאור בליוורנו בשנת תרכ"ה, 1865

רבי אברהם כתב מספר ספרים אשר יצאו לאור בליוורנו באיטליה. בספריו באה לידי ביטוי גדולתו בתורה, בקיאותו הרבה בכתבי הראשונים והאחרונים, וכן מאמציו לחקור את מנהגי הקהילות בהן פעל. בכתביו יש תיעוד נדיר של מנהגי קהילות טריפולי וטראבלס בלוב, וכן הווי חייהם ומנהגיהם של יהודי צפת לפני ואחרי רעידת האדמה הגדולה בשנת 1837. רבי אברהם חקר גם את מנהגי הקהילות בהם שהה אף לזמן קצר כפי שכתב בספרו "השומר אמת": "יודע אני שיש נוסח לליל פסח, עדת קדושים...ובלכתי למתא בבל, מצאתי ביד אחד פרסי, נוסח זה ממש, וכתוב עליו שהוא מתיקון הגאונים, וכתוב שם שמם, אלא דלעת כזאת, באורך ימים שכחתי...".

על ספרו "ויקרא אברהם" קיבל רבי אברהם הסכמה מרבי חיים פלאג'י אשר הביא גם את פסקיו בספריו‏[3]. ואף היום משמש ספר זה רבנים שונים, בהם הרב עובדיה יוסף[4], רבי ישועה שמעון חיים עובדיה[5], הרב משה כלפון הכהן[6], רבי רחמים חי חויתה הכהן[7], ועוד.

  • השומר אמת - על הלכות ספר תורה. נדפס בליוורנו תר"ט.
  • הקונטרס האחרון - בו חמש תשובות הלכתיות, נספח לספר "השומר אמת".
  • ויקרא אברהם - על ארבעת חלקי השולחן ערוך. נדפס בליוורנו תרכ"ה.
  • שדה מגרש - עיון בענייני גיטין, נספח לספר "ויקרא אברהם".
  • יוסף לאמר - חקר מנהגי יהדות לוב הכולל סימוכין מדברי הראשונים והאחרונים, נספח לספר "ויקרא אברהם".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההספד עליו כתב רבי אברהם פאלג'י מאיזמיר: "וגם מעה"ק צפת... אל הלקח ארון אלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם חיים אדאדי ז"ל בעל ספר השומר אמת ושו"ת ויקרא אברהם, דהיה פסקן גדול מפורסם בעולם... דכשהיה שולח פסקים... דרך כתובתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה".
  2. ^ הנוסע רבי ישראל יוסף בנימין ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו ספר מסעי ישראל: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' אברהם חיים אדאדי, השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' פרג'אללה דאבוש, אביו של הרב רפאל דאבוש), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"
  3. ^ בספר "חיים ביד" סימן ע"ז, דיבור המתחיל "ואשר אני..."
  4. ^ בספר "יביע אומר" (חלק ד', או"ח, סימן נ"א, דיבור המתחיל "ותבט...").
  5. ^ בספר "ישמח לבב" (חלק יוד, סימן כ"ד, דיבור המתחיל "כל זה...").
  6. ^ בספר "שואל ונשאל" (חלק ב', או"ח, סימן כ"ט, דיבור המתחיל "אך כפי...", ועוד).
  7. ^ בספר "שמחת כהן" (חלק או"ח, סימן קס"ו, דיבור המתחיל "תשובה כתב..." וגו').
משפחת רקח
 
 
ר' אהרון רקח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מסעוד חי רקח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יצחק רקח
 
ר' נתן אדאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ברוך רקח
 
ר' מסעוד חי אדאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' שלמה רקח
 
 
 
ר' אברהם חיים אדאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יעקב רקח
 
ר' ציון חיים רקח
 
ר' שאול אדאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' אברהם רקח
 
ר' כמוס רקח
 
ר' מאיר רקח