אברהם חיים אדאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אברהם חיים אדאדי (מכונה: סבא דמשפטים; תקס"א, 1801 - תרל"ד, 1874 ) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטריפולי בלוב למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו היה רבי נתן אדאדי מחבר ספר "מאורות נתן" ואבי סבו היה רבי מסעוד חי רקח מחבר הספר "מעשה רקח".

בשנת תקע"ח (1818) עלה רבי אברהם לארץ ישראל עם כל משפחתו והתיישב בעיר צפת, בה למד בישיבתו של רבי יוסף קארו, לימד ושימש בדיינות.

בשנת תק"צ (1830) חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי ושימש בה רב, ראש ישיבה ואב בית דין שבין דייניו היו הרבנים: רבי חיים הכהן, רבי פרג'אללה דאבוש, רבי שלום עגיב ורבי יעקב מימון.

בשנת תקצ"ב (1832) חזר לעיר צפת, ובשנת תקצ"ז (1837) לאחר רעידת אדמה בצפת שהחריבה את העיר, שב, בשנית לטריפולי‏[1].

בשנת תרכ"ה (1865) חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כשד"ר בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן מצרים, עיראק, פרס, מרוקו ותוניסיה.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שבת בכ"ח בסיוון תרל"ד (1874) נפטר רבי אברהם ונקבר בבית העלמין של צפת ובהלוויתו השתתפו אלפים. בצוואתו ביקש כי לא יזכירוהו בשום תואר אלא "חכם" סתם, וכן כתב רבי מרדכי הכהן בספרו הגיד מרדכי: "החכם רבי אברהם אדאדי צווה לפני מותו לבלתי יזכירו אותו בתור דיין, רק החכם הישיש". וכן הקדיש את ביתו לקהילה חדר אחד להיות בית הכנסת וחדר נוסף מלא ספרי קודש להיות בית ועד לחכמים ללמוד שם.

בהיוודע מותו בעיר איזמיר שבטורקיה הספידו רבי אברהם פלאג'י בנו של רבי חיים פלאג'י ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הספר "השומר אמת" יצא לאור בליוורנו בשנת תר"ט, 1849
שער הספר "ויקרא אברהם" יצא לאור בליוורנו בשנת תרכ"ה, 1865

רבי אברהם כתב מספר ספרים אשר יצאו לאור בליוורנו באיטליה. בספריו באה לידי ביטוי גדולתו בתורה, בקיאותו הרבה בכתבי הראשונים והאחרונים, וכן מאמציו לחקור את מנהגי הקהילות בהן פעל. בכתביו יש תיעוד נדיר של מנהגי קהילות טריפולי וטראבלס בלוב, וכן הווי חייהם ומנהגיהם של יהודי צפת לפני ואחרי רעידת האדמה הגדולה בשנת 1837. רבי אברהם חקר גם את מנהגי הקהילות בהם שהה אף לזמן קצר כפי שכתב בספרו "השומר אמת": "יודע אני שיש נוסח לליל פסח, עדת קדושים...ובלכתי למתא בבל, מצאתי ביד אחד פרסי, נוסח זה ממש, וכתוב עליו שהוא מתיקון הגאונים, וכתוב שם שמם, אלא דלעת כזאת, באורך ימים שכחתי...".

על ספרו "ויקרא אברהם" קיבל רבי אברהם הסכמה מרבי חיים פלאג'י אשר הביא גם את פסקיו בספריו[2]. ואף היום משמש ספר זה רבנים שונים, בהם הרב עובדיה יוסף[3], רבי ישועה שמעון חיים עובדיה [4], הרב משה כלפון הכהן [5], רבי רחמים חי חויתה הכהן [6], ועוד.

  • השומר אמת - על הלכות ספר תורה.
  • הקונטרס האחרון - בו חמש תשובות הלכתיות, נספח לספר "השומר אמת".
  • ויקרא אברהם - על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • שדה מגרש - עיון בענייני גיטין, נספח לספר "ויקרא אברהם".
  • יוסף לאמר - חקר מנהגי יהדות לוב הכולל סימוכין מדברי הראשונים והאחרונים, נספח לספר "ויקרא אברהם".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנוסע רבי ישראל יוסף בנימין ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו ספר מסעי ישראל: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' אברהם חיים אדאדי, השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' פרג'אללה דאבוש, אביו של הרב רפאל דאבוש), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"
  2. ^ בספר "חיים ביד" סימן ע"ז, דיבור המתחיל "ואשר אני..."
  3. ^ בספר "יביע אומר" (חלק ד', או"ח, סימן נ"א, דיבור המתחיל "ותבט...").
  4. ^ בספר "ישמח לבב" (חלק יוד, סימן כ"ד, דיבור המתחיל "כל זה...").
  5. ^ בספר "שואל ונשאל" (חלק ב', או"ח, סימן כ"ט, דיבור המתחיל "אך כפי...", ועוד).
  6. ^ בספר "שמחת כהן" (חלק או"ח, סימן קס"ו, דיבור המתחיל "תשובה כתב..." וגו').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]