אברהם טביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם טביב
Taviv avraham.jpg
תאריך לידה 1889
תאריך עלייה 1908
תאריך פטירה 22 באפריל 1950 (בגיל 60 בערך)
כנסות 1
סיעה מפא"י
תפקידים בולטים

אברהם טביב (1889 - 22 באפריל 1950), יו"ר מייסד של התאחדות התימנים בישראל וחבר הכנסת הראשונה.

טביב נולד בחידאן אלשם, תימן וגדל במשפחה מסורתית. בתימן למד בחדר והשתלם בצורפות ובתיקון נשק. לפרנסתו עבד כשוחט.

בשנת 1909 עלה ארצה עם משפחתו בשיירה הראשונה של עולי תימן במסגרת העלייה השנייה. לאחר עלייתו התיישב בראשון לציון ועבד כפועל ביקב וכשומר בכרמים. בתקופה זו הצטרף למפלגת "הפועל הצעיר" והחל לפעול בקרב עולי תימן. בשנת 1918 נבחר לוועד המושבה.

פעילותו הציבורית הקיפה מגוון רחב של פעולות במישור הארצי. עבור עולי תימן הניח את היסוד להקמתן של שכונות שיבת ציון, נווה ציון, נחליאלי ומחנה יהודה. בשנים 1920 - 1931 ושוב בין 1944 - 1948 כיהן כציר באסיפת הנבחרים. כמו כן השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית (1920) ונבחר בשנת 1925 למרכז החקלאי של ההסתדרות. מטעם ההתאחדות נשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.

בשנת 1923 הקים טביב את התאחדות התימנים, בראשה עמד עד לפטירתו. עד לשנת 1927 ייצג את ההתאחדות בוועדת העלייה של הנהלת הסוכנות היהודית.

למפא"י הצטרף בשנת 1945 ומטעמה נבחר לכנסת הראשונה. כחבר כנסת היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים. במהלך כהונתו נפטר והוחלף על ידי יצחק קנב.

הוא אחיו של הסופר מרדכי טביב.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בת-ציון עראקי קלורמן, יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות, כרך 3, האוניברסיטה הפתוחה, 2008, עמ' 315 [1]