אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
| רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה | |
|---|---|
| האדמו"ר מסדיגורה | |
 ציור דמותו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה |
|
| חיבורו העיקרי | אמת ליעקב |
| תאריך לידה | כ' בחשוון ה'תק"פ |
| מקום לידה | רוז'ין רוסיה |
| תאריך פטירה | י"א באלול ה'תרמ"ג סדיגורה |
| מקום קבורה | סדיגורה |
| חסידות | סדיגורה |
| מקום מגורים | סדיגורה |
| מקום פעילות | סדיגורה |
| מספר בשושלת | 2 |
| הקודם | רבי שלום יוסף פרידמן |
| הבא | רבי ישראל פרידמן |
| תחילת כהונה | י"א באלול ה'תרי"א |
| סיום כהונה | י"א באלול ה'תרמ"ג |
| רבותיו | אביו רבי ישראל מרוז'ין |
| אב | ישראל פרידמן |
| אם | שרה אפרתי |
| בת זוג | מרים פרלוב |
| ילדים | שלמה פרידמן, יצחק פרידמן, ישראל פרידמן, הדסה פייגה פרידמן, פערל פרידמן ובת שבע רוחמה פרידמן |
רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (כ' בחשוון ה'תק"פ - י"א באלול ה'תרמ"ג; 8 בנובמבר 1819 - 1 בספטמבר 1883), היה בנו השני של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ומייסד חסידות סדיגורה. נקרא גם 'האדמו"ר הזקן מסדיגורה'.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בכ' בחשוון תק"פ. נישא לבתו של רבי אהרן מקרלין מחבר הספר "בית אהרן". ר' יעקב החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אביו ואחיו הגדול, ר' שלום יוסף ששימש זמן קצר כאדמו"ר ונפטר בתוך שנת האבל לאביו בי"א באלול תרי"א. המשיך את דרכו המלכותית של אביו והיה נחשב כמייצג הראשי של חסידות רוז'ין בתקופתו.
היה ידוע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ולתושביה. כמו אביו עמד גם הוא בראש "כולל וואהלין" שהיה אחראי על איסוף הכספים והעברתם לחסידים שהתגוררו בארץ ישראל. בהשתדלותו הסתיימה בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שהתחילה בזמן אביו. קיימת מסורת בעל פה לפיה כאשר ביקש ממנו לורנס אוליפנט לתמוך בהקמת יישובים בארץ ישראל אמר לו: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם" [1], אך עם זאת פרסם מכתב הקורא ליהודים לעלות ארצה ועודד את חסידיו לכך[דרוש מקור].
בעקבות הלשנה נעצר באשמת זיוף כספים וישב בכלא. בגלל מעמדו עורר עליו את ההתנגדות המרכזית מצד ר' חיים הלברשטאם מצאנז בזמן המחלוקת הידועה, "מחלוקת צאנז-רוז'ין".
נפטר ביום י"א באלול תרמ"ג 32 שנה בדיוק לאחר שהתחיל לכהן כאדמו"ר ונטמן בסדיגורה לצד אביו.
ילדיו[עריכה]
- בנו הבכור רבי אשר נפטר בתור חתן.
- בנו השני רבי שלמה פרידמן, נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר[2].
- רבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", מייסד חסידות בויאן.
- רבי ישראל פרידמן, ה"אור ישראל", ממלא מקום אביו בסדיגורה.
- הדסה פייגא אשת רבי אבי עזרא זעליג שפירא בנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא (נינו של רבי ישראל מקוז'ניץ ואביו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש), בנו של רבי אבי עזרא זעליג היה רבי יצחק מרדכי חתן דודו רבי ישראל פרידמן.
- פערל אשת בן דודה רבי מנחם נחום דב בער (נחום בער'ניו) מסדיגורה (בן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- שרה רבקה אשת רבי ישראל שלום יוסף העשיל ממעז'יבוז' בנו של בן דודה רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז' (חתן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- בת-שבע רוחמה פרידמן אשר הייתה נשואה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, בעל הספר "גנזי ישראל".
| הקודם: רבי שלום יוסף פרידמן, בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין |
האדמו"ר מסדיגורה | הבא: רבי ישראל פרידמן |
| שושלת אדמו"רי סדיגורה | ||
|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אדמו"ר אברהם יעקב מסדיגורא, באתר "MyTzadik"
- אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכה]
- ^ יצחק אלפסי הנימוקים בעד הפעילות הציונית דתית והנימוקים נגדם
- ^ צאצאיו מפורטים בערך חסידות סדיגורה
