אברהם יעקב פרידמן (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) מסדיגורה
האדמו"ר מסדיגורה
רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)
חיבורו העיקרי אביר יעקב
תאריך לידה ח' באב ה'תרמ"ד
תאריך פטירה ה' בטבת ה'תשכ"ט
תל אביב
מקום קבורה תל אביב
חסידות חסידות סדיגורה
מקום מגורים סדיגורה, וינה, תל אביב
מקום פעילות סדיגורה, וינה, תל אביב
מספר בשושלת 5
הקודם אחיו רבי אהרון פרידמן
הבא אחיו רבי שלמה חיים פרידמן ואחיינו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
תחילת כהונה י"א בתשרי ה'תרע"ג
סיום כהונה ה' בטבת ה'תשכ"ט
רבותיו אביו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
אב רבי ישראל פרידמן מסדיגורה
אם בת שבע פרידמן
בת זוג בלומה רייזל העשיל
ילדים אין

רבי אברהם יעקב פרידמן (ח' באב תרמ"ד, 30 ביולי 1884ה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960), האדמו"ר מסדיגורה, היה בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה, נכדו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה ונינו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי ישראל מסדיגורה מאשתו השנייה, בת שבע, בערב תשעה באב, והוכנס לברית מילה בט"ו באב. אביו השקיע רבות בחינוכו, והפקיד את זקני החסידים ללמדו את אורחות החסידות, ומינה את החסיד משה דוד גוטמן, ששימש כגבאי אצל רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורה, שישהה עמו מדי יום בצהרים ויספר לו מסיפורי הצדיקים. היה לומד בנעוריו בכל יום מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד חצות הלילה, ונכנס להיבחן על לימודיו אצל אביו.

בהיותו בן אחת-עשרה שנים התארס עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, והחתונה הייתה בי"ז באב תרס"ב בקופיטשניץ. בי"ג בתשרי תרס"ז נפטר אביו, וחלק גדול מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים בלבד. שבע וחצי שנים אחר כך, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין לווינה ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר האנשלוס, אילצו הנאצים אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק. חסידיו פעלו להשגת ויזה לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, בכ"ג באלול תרצ"ח (1938) קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני כנסיות. גידל שתי אחייניות שלו, בנות גיסו רבי אברהם יהושע השיל, בת שבע (לימים אשת הרב אהרן דוד פלינטשטיין) ובת נוספת לימים אשת הרב אהרן למברגר.

נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק שבגבעתיים, בלי להותיר אחריו צאצאים. במגוריו בתל אביב גידל וטיפח את רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין בנה של אחייניתו בת שבע והועיד אותו להיות ממשיך דרכו, כיום הוא ממלא את מקום זקנו כאדמו"ר מקופיטשניץ, ובעקבות כך בית מדרשו בירושלים נקרא על שם רבי אברהם יעקב מסדיגורה. נכד נוסף של גיסו, רבי מרדכי אוירבך (חתן הרב אהרן למברגר, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך) מכהן ברבנות בית מדרשו בתל אביב.

דברי תורתו כונסו אחרי פטירתו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ לספר "אביר יעקב", מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ד, ומהדורות רבות נוספות. כמו כן יצא לאור ספר מתולדותיו בשם "אביר המלכות".

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יעקב נמנה בין ראשוני ראשי אגודת ישראל, ועוד קודם לכן יסד יחד עם אדמו"רים נוספים לבית רוז'ין את "אגודת החרדים" בצ'רנוביץ. משך שנים רבות נמנה בין חברי מועצת גדולי התורה ומשך תקופה קצרה כיהן כנשיאה. ושאף לאחדות בין כל שומרי התורה, והיה מרבה לנאום בדבר חשיבות קירובם של חברי תנועת המזרחי. היה מחווה את דעתו בכל הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, וראה את הדבר כחובתו האישית.

בהקמת המדינה ראה השגחה משמים, והרבה לבקש ששומרי מצוות ירבו לעלות לארץ כדי לעצב את דמותה הרוחנית על יסודות התורה. בנאומו בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, אמר שמן הראוי שכל יהודי העולם יתיישבו בארץ ישראל. במיוחד חיבב את הר הכרמל והיה שוהה שם מספר שבועות מדי שנה.

עמדתו הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרבים אחרים, האמין האדמו"ר כי מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. בישיבות מועצת גדולי התורה בתש"ז דרש מדינה יהודית ציונית על פי תורה ('מקטוביץ ועד ה' אייר' - יחסי אגודת ישראל והמדינה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביר יעקב, מכון שפתי צדיקים, תשכ"ד.
  • אריה בנקרוט, אביר המלכות, ירושלים, תשס"ד (2 חלקים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שושלת אדמו"רי סדיגורה

שלום יוסף פרידמןאברהם יעקב פרידמןישראל פרידמןאהרן פרידמןאברהם יעקב פרידמן (השני)שלמה חיים פרידמןמרדכי שלום יוסף פרידמןאברהם יעקב פרידמן (השלישי)ישראל משה פרידמן