אברהם לוינהרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם לוינהרץ
לידה 1890
ברנדנבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1961 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הגימנסיון העברי במריאמפולה, בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל בית ספר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר אברהם לוינהרץ (18901961) היה מתמטיקאי ופיזיקאי ישראלי, שלימד בבתי ספר ובסמינר למורים ונמנה עם הצוות שתכנן את הקמת הטכניון. הוא ייסד ביחד עם ד"ר מקס מאיר את הגימנסיון העברי במריאמפול שבליטא. ד"ר לוינהרץ היה מנהלו השני של הגימנסיון וניהל אותו בשנים 1921 עד 1926. ד"ר לוינהרץ, יהודי גרמני, שבנוסף להשכלתו בפיזיקה ובמתמטיקה, סיים בהצטיינות דוקטורט בפילוסופיה על שם עמנואל קאנט.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוינהרץ נולד בעיירה ברנדנבורג שבגרמניה בשנת 1890. הוא היה קצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. על תפקודו במלחמה קיבל צלב הצטיינות מהקיסר הגרמני. בשנת 1913 צורף על ידי שמריהו לוין ועל ידי אחד העם לחבר המורים, שהתעתד להקים בחיפה את הטכניון. באותה תקופה שימש כמורה למתמטיקה בבית המדרש למורים בירושלים שניהל דוד ילין. בשנת 1914 גויס לצבא הגרמני וחזר לגרמניה.[1] לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה שותף ליסוד הגימנסיון העברי במריאמפול בו לימד במשך עשר שנים וניהל את בית הספר בשנים 1921 עד 1926.

בשנת 1930 עבר לגרמניה וניהל בית ספר תיכון.

בשנת 1935 עלה לישראל ולימד בבית הספר הריאלי בחיפה. הוא העדיף להקים בתי ספר נוספים במתכונת דומה לבית הספר הריאלי, תוך שמירה על קשר פדגוגי איתו. הוא הקים בית ספר תיכון בטבריה וניהל את בית ספר היסודי אחדות בקריית מוצקין. במקביל עסק בהקמת בית ספר תיכון.[2] על פועלו קיבל בשנת 1959 אות של יקיר קריית מוצקין.[3] לאחר שפרש לגמלאות, היה יושב ראש המורים לפיזיקה וארגן תוכנית השתלמויות עבור מורים בתחום זה. ביחד עם מכון ויצמן הקים מערכת השתלמויות למורים לפיזיקה.[2]

משנתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוינהרץ לימד בעיקר מתמטיקה ופיזיקה אבל לא ויתר על הקניית ערכים בתחומים הומניסטים. באותה תקופה, טרם הסתיים תהליך של תחיית הלשון העברית. יש שהטילו ספק ביכולת ללמד מדעים בעברית. לוינהרץ היה תומך מובהק של לימוד בעברית. במלחמת השפות, שדחתה את הקמת הטכניון, היה מראשי המצדדים בלימוד בעברית ולא בגרמנית.[2] בהיעדר ספרים בעברית בתקופה בה לימד בגימנסיון העברי במרימפול, כתב בכתב יד ספרים בפיזיקה, שמילאו את החסר. משנתו החינוכית כללה גם חינוך לאומי וציוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983
  • שולמית לבארי-גלר, מרימפול ליטא, ד"ר אברהם לוינהרץ - חלוץ של החינוך, ועד ספר מרימפול, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם לוינהרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם תורי, מרימפול ליטא, לתולדותיו של בית הספר העברי הראשון בליטא ובתפוצות, ועד ספר מרימפול, 1983, עמודים 29-28
  2. ^ 1 2 3 שולמית לבארי-גלר, מרימפול ליטא, ד"ר אברהם לוינהרץ - חלוץ של החינוך, ועד ספר מרימפול, 1983 עמודים 39-38
  3. ^ יקירי העיר באתר עיריית קריית מוצקין