אברהם צבי הירש אייזנשטט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוקה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה.

נולד לרב יעקב אייזנשטט בביאליסטוק שבפולין בשנת 1813 (ה'תקע"ג), ובשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנו, משם עבר לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנו. רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב, כינה אותו "הגאון הגדול".

בניו הם ר' נפתלי מווילנא, ור' בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"‏[1]

נפטר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח) בעיר קניגסברג.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.

הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה".

בנוסף הוציא ספר נחלת צבי על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות. ספרו על יורה דעה אבד.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב בנימין אייזנשטט, ‏משאת בנימין, וילנא תרפ"ה, באתר HebrewBooks
תקופת חייו של אברהם צבי הירש אייזנשטט על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.