אברהם צבי הירש אייזנשטט
אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה.
נולד לרב יעקב אייזנשטט בביאליסטוק שבפולין בשנת 1813 (ה'תקע"ג), ובשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנו, משם עבר לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנו. רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב, כינה אותו "הגאון הגדול".
רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.
הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה (אורח חיים)".
בניו הם ר' נפתלי מוילנא, ור' בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"[1]
נפטר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח) בעיר קניגסברג.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הרב בנימין אייזנשטט, משאת בנימין, וילנא תרפ"ה, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של אברהם צבי הירש אייזנשטט על ציר הזמן |
|---|
|
|
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל חלקי השולחן ערוך |
באר הגולה | באר היטב | ב"ח | ביאור הגר"א | בית יוסף | כנסת הגדולה | ברכי יוסף |
|
| על חלק אורח חיים |
מגן אברהם | ט"ז | פרי חדש | שערי תשובה | מחצית השקל | שולחן גבוה | מטה יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | משנה ברורה | כף החיים (סופר) | מור וקציעה |
|
| על חלק יורה דעה |
ש"ך | ט"ז | פרי חדש | פתחי תשובה | כרתי ופלתי | שלחן גבוה | שבט יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | כף החיים (סופר) | בית הלל | בית יצחק | חידושי הרי"ם | ערוגות הבושם |
|
| על חלק אבן העזר |
חלקת מחוקק | בית שמואל | פתחי תשובה | בית הלל | חידושי הרי"ם |
|
| על חלק חושן משפט |
סמ"ע | ש"ך | ט"ז | פתחי תשובה | אורים ותומים | נתיבות המשפט | קצות החושן | חידושי הרי"ם |
|