אברהם קלמנוביץ
 | |
| לידה |
8 במרץ 1891 מחוז מינסק  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1964 (בגיל 72) מיאמי ביץ', ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| מדינה |
בלארוס, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
? – 15 בפברואר 1964 |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| צאצאים |
שרגא משה קלמנוביץ |
  | |
אברהם קלמנוביץ (Abraham Kalmanowitz; 8 במרץ 1891 – 15 בפברואר 1964) היה רב במספר עיירות בפולין, כיהן כנשיא ישיבת מיר, מראשי ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית, וראש ישיבת מיר בארצות הברית.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תרנ"א בעיירה דליאטיץ לרב אהרן אריה לייב קלמנוביץ[1]. למד באיישישוק, שם היה מקורב לרב העיירה רבי יוסף זונדל הוטנר. כעבור זמן נסע ללמוד בישיבת סלבודקה ולאחר מכן בישיבת טלז. בשנת תרע"ג, בהיותו בן 22, התמנה לרבנות העיירה ראקוב. בשנת תרפ"ב התמנה לנשיא ישיבת מיר. בשנת תרפ"ט התמנה לרבנות העיר טיקטין. היה פעיל בעסקנות הציבור החרדי בפולין והיה מקורב לחפץ חיים ולרבי חיים עוזר גרודזינסקי.
ועד ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט הרב קלמנוביץ לווילנה, וממנה המשיך בתחילת 1940 לארצות הברית. בארצות הברית הוא הצטרף לוועד ההצלה, ופעל לסייע להצלת יהודים שנותרו באירופה. בין השאר הוא עסק בגיוס תרומות תוך שהוא עובר לשם כך בין ערי ארצות הברית. במיוחד עזר הרב קלמנוביץ בסיוע לתלמידי ישיבת מיר ורבניה בשאנגחאי. הוא שלח להם חבילות סיוע וכן גמרות, בתחילה ישירות מארצות הברית, ולאחר הצטרפותה למלחמה דרך אורוגוואי וארגנטינה. כמה פעמים הוא נסע בשבת במסגרת מאמציו שהוגדרו פיקוח נפש בגלל מצבם של יהודי אירופה שתחת שלטון הנאצים[2]. הרב קלמנוביץ ניסה להפעיל את השפעתו גם לכך שבעלות הברית יפציצו את מחנה אושוויץ, אך ללא הועיל[3].
ישיבת מיר בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המלחמה הקים הרב קלמנוביץ מחדש את ישיבת מיר בארצות הברית, עבור מאות הבחורים שהגיעו משאנגחאי, ועמד בראשה. במקביל להקמת הישיבה מחדש בארץ ישראל על ידי ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל. הרב פינקל התנגד להקמת הישיבה בארצות הברית, ואף דרש מחתנו רבי חיים שמואלביץ והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין לעזוב את הישיבה שם ולבוא לישיבה בארץ.
אוצר התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הקים הרב קלמנוביץ על ידי הרב יוסף עבו רשת תלמודי תורה אוצר התורה בצפון אפריקה כחלק ממאבק בארגון אליאנס. את בוגרי הרשת שלח לישיבות באירופה וכן לישיבתו ישיבת מיר בארצות הברית[4].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חותנו בזיווג שני (ממנה נולדו ילדיו) היה רבי חיים שלמה סקולניק, חתנו של רבי בצלאל הכהן מווילנה.
- בנו הרב שרגא משה קלמנוביץ, כיהן אחריו כראש ישיבת מיר בארצות הברית
- חתנו רבי שמואל בירנבוים, כיהן אחריו כראש ישיבת מיר בארצות הברית
- חתנו רבי אליהו שווי, היה ראש ישיבת פילדלפיה
- בנו הרב ישראל יצחק קלמנוביץ, חתנו של יצחק מאיר קרלנשטיין מוותיקי בני ברק, מחבר ספרי רשימות שיעורים - אהלי ישועה, העומד בראש הכולל על שם אביו 'כנסת בית אברהם' בירושלים ובבני ברק
- נכדו הרב אברהם קלמנוביץ, ר"מ בישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב, ונחשב לאחד הרבנים הבולטים בשכבה הצעירה של חוג חזון איש
הרב קלמנוביץ נפטר בשנת תשכ"ד (1964) ונקבר בישראל, בבית הקברות סנהדריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אברהם קלמנוביץ שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 117–118, באתר היברובוקס
- קלמנוביץ, אברהם, מרכז מידע אודות השואה, יד ושם
- הרב ש. עלברג, הרב אברהם קלמנוביץ', הפרדס, אפריל 1964, עמוד 2
- הגר"א קלמנוביץ' זצ"ל, הפרדס, אפריל 1964, עמ' 34-36
- תולדות אנשי ש"ם ניו יורק תש"י, עמ' 117
אברהם בן אהרן אריה קלמנוביץ (1891-1964), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אהרן אריה לייב קלמנוביץ היה מחבר הספר לב אריה ולב אהרן. כיהן כרב במספר עיירות בפלך ואהלין
- ^ קלמנוביץ, אברהם, מרכז מידע אודות השואה, יד ושם
- ^ דייוויד ס' ויימן, למה לא הפציצו את אושוויץ?
- ^ אלפי נערים יהודים הועברו ממרוקו לאירופה לאחר השואה מאת: אריה דיין, הארץ יום ראשון, 20 ביוני 2004