אברם אקסלרד
 | |
| לידה | 1879 |
|---|---|
| פטירה | 12 באוגוסט 1963 (בגיל 84 בערך) |
  | |
אברם (אדולף) אקסלרד (ברומנית: Avram (Adolf) Axelrad; 1879 – 12 באוגוסט 1963) היה סופר, משורר, עיתונאי, עורך, מתרגם ומורה לרומנית יהודי-רומני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקסלרד נולד בברלאד, רומניה והיה מורה לרומנית בבתי הספר "מוריה" ו"רונטי-רומן" בבוקרשט. הוא ערך כתבי העת שעסקו בפופולריזציה של המדע והידע הכללי ובהם "Orizontul" (האופק), "Minunile naturii" (פלאי הטבע) ו-"Oameni şi idei" (אנשים ורעיונות).
את עבודתו כעורך התחיל בברלאד, שם ערך את Aurora ţionistă (איילת השחר הציונית). בברלד, ביום 22 באפריל יצא לאור גיליון חד פעמי של הכרוז "Daţi ajutor" (הושיטו סיוע). הכרוז שנכתב ונערך על ידי אברם אקסלרוד נועד לסייע לקבוצת היהודים שיצאו מברלד בהגירת הולכי הרגל[1].
אקסלרד תרגם לרומנית חלק מכתבי קרל מרקס, מקסים גורקי, לב טולסטוי, דני דידרו, וולטר, רוסו, ז'אן ז'ורס, אנטול פראנס והיינריך היינה.
ב-1900 הופיע ספר השירים "אל המזרח" Spre răsărit וב-1919 ספר שירים נוסף, "תיבת הצרות" Lădiţa cu necazuri. הוא עסק בכתביו בשאיפת היהודים להתאזרחות ותיעד את ימי מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט.
בנובמבר 1941 נכלל בין הסופרים היהודים שמכירת ספריהם נאסרה והם הוכרזו בני ערובה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Spre Răsărit (אל המזרח), 1900, יצא לאור בברלאד עם הקדמה של אברהם שטוירמן-רודיון (Avram Steuerman-Rodion)
- Copiii şi cartea (הילדים והספר), 1901, יצא לאור בברלד.
- Edison şi invenţiunile sale (אדיסון והמצאותיו), 1911, יצא לאור בבוקרשט.
- Galileu (גלילאו), 1911, יצא לאור בבוקרשט.
- Lădiţa cu necazuri (תיבת הצרות), 1919, יצא לאור בבוקרשט. מהדורה נוספת הודפסה ב-1945.
- Patria şi dreptul meu (המולדת וזכותי), 1937, יצא לאור בבוקרשט.
- La râul Babilonului (על נחל בבל), 1945, יצא לאור בבוקרש.
תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Emile Zola, Sângele, Bucureşti, 1908;
- Max Nordau, Psihologia zeflemelei, Bucureşti, 1908, Psihologia dragostei, Bucureşti, 1909, Unde-i adevărul?, Bucureşti, 1910, Pesimism şi optimism, Bucureşti, 1911, Morala luxului, Bucureşti, 1921;
- Maxim Gorki, Omul, Bucureşti, 1908, Iubita. Cântecul şoimului, Bucureşti, 1909, Revelionul unui vagabond. O noapte de toamnă, Bucureşti, 1910 (în colaborare cu A. Damianoff), În temniţă, Bucureşti, 1910;
- L.N. Tolstoi, Viaţa. Amorul. Fericirea, Bucureşti, 1908, Ştiinţa şi religia, Bucureşti, 1909, Testamentul meu, Bucureşti, 1909, Să nu ucizi, Bucureşti, 1910, Există Dumnezeu?, Bucureşti, 1910, Adevărul şi minciuna, Bucureşti, 1910, Mici povestiri, Bucureşti, 1910, Rămas bun, Bucureşti, 1910, Civilizaţia, Bucureşti, 1911, În ce constă fericirea?, Bucureşti, 1911, Ţarul şi mujicul, Bucureşti, 1911, Războiul, Bucureşti, 1911;
- Fr. Coppee, Copil de suflet, Bucureşti, 1908;
- C. Delon, Gutenberg, Bucureşti, 1909;
- L.N. Andreev, Minciuna, Bucureşti, 1909;
- C. Lombroso, Procesul Steinheil şi femeia criminală, Bucureşti, 1909;
- I.S. Turgheniev, Destul!, Bucureşti, 1909;
- E. Haeckel, Originea omului, Bucureşti, 1909, Nemurirea sufletului, Bucureşti, 1924;
- E.A. Poe, Moartea roşie. Cei opt orangutani. Corbul, Bucureşti, 1909;
- Voltaire, Sufletul, Bucureşti, 1909, Ce este omul?, Bucureşti, 1921;
- Voltaire, J.J. Rousseau, D. Diderot, în Adevăr şi libertate, Bucureşti;
- Ch. Baudelaire, Poeme în proză, Bucureşti, 1909;
- Ch. R. Darwin, Lupta pentru existenţă, Bucureşti, 1909;
- Cervantes, Câinii din Valladolid, Bucureşti, 1909;
- I.I. Mecinikov, Câteva chestiuni ştiinţifice, Bucureşti, 1909;
- G. Brandes, Leon Tolstoi, Bucureşti, 1910 (în colaborare cu S. Brădeanu);
- Buffon, Omul şi natura, Bucureşti, 1910;
- H. Bernheim, J.M. Charcot, Hipnotismul, Bucureşti, 1910;
- J.J. Rousseau, Pagini alese, Bucureşti, 1910, Despre originea inegalităţii dintre oameni, Bucureşti, 1912;
- Platon, Ce-i amorul?, Bucureşti, 1910;
- K. Marx, Muncă, marfă, bani, Bucureşti, 1910; ediţia Bucureşti, 1945;
- A. Schopenhauer, Durerile lumei, Bucureşti, 1910;
- P. Mantegazza, Arta de a iubi şi de a fi iubit, Bucureşti, 1910, Fiziologia amorului, Bucureşti, 1912;
- D. Diderot, Credinţă şi ateism, Bucureşti, 1911;
- Helvetius, Puterea pasiunilor, Bucureşti, 1911;
- A. Carnegie, Arta de a face bani, Bucureşti, 1911;
- L. Buchner, Ce-i omul?, Bucureşti, 1911;
- Fr. Nietzsche, Omul superior, Bucureşti, 1911;
- J. Finot, Despre bogăţie şi sărăcie, Bucureşti, 1912;
- J.H. Fabre, Din viaţa insectelor, Bucureşti, 1912;
- G. Bonnier, Socialismul la albine, Bucureşti, 1912;
- W. Ostwald, Mişcarea perpetuă, Bucureşti, 1912;
- G.B. Clemenceau, Cele două drapele, Bucureşti, 1914;
- G. Herve, Ghilotina sau funia?, Bucureşti, 1914;
- B. Spinoza, Despre Dumnezeu, natură şi om, Bucureşti, 1919;
- J.H. Poincare, Ştiinţa şi poezia, Bucureşti, 1919, Morala şi ştiinţa, Bucureşti, 1924;
- H. Bergson, Filosofia franceză, Bucureşti, 1923, Sufletul şi corpul, Bucureşti, 1924;
- E. Boutroux, Esenţa religiei, Bucureşti, 1924;
- A. France, Gânduri de lumină, Bucureşti, 1924, Spre timpuri mai bune, Bucureşti, 1948; J. Jaures, Pagini alese, Bucureşti, 1924;
- O. Lourie, Sociologi ruşi, Bucureşti, 1924;
- E. Renan, Omul şi universul, Bucureşti, 1924;
- Andre Spire, Poeme evreieşti, Bucureşti, 1930;
- A. von Humboldt, J. Mace etc., în Minunile naturii, Bucureşti, 1937;
- H. Heine, Viitorul Germaniei, Bucureşti, 1944;
- E.I. Doroş, Noul secretar, Bucureşti, 1951;
- B.B. Kudriavţev, M.V. Lomonosov, Bucureşti, 1951 (în colaborare cu V. Blok).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Evreii din România - Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România, HASEFER יהודי רומניה - הפדרציה של הקהילות היהודיות של רומניה בהוצאת הספר - בוקרשט 2008. (ברומנית)
- Presa evreiască din România, Hary Kuller, Tritonic, 2004 - העיתונות היהודית ברומניה מאת הרי קולר, הוצאת טריטוניק, 2004. (ברומנית)
