אב הרחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אב הרחמים היא תפילה יהודית, המבקשת מאלוהים לנקום את נקמת יהודים שנהרגו על קידוש השם. התפילה נאמרת בקהילות האשכנזיות בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה.

הרקע ליצירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גזירות תתנ"ו

בשנת 1096 פתחו הנוצרים במסע הצלב הראשון, ובמסגרתה טבחו ביהודים בפרעות המכונים בקהילות ישראל "גזירות תתנ"ו". העילה לפתיחת מסע הצלב הייתה פגיעה של הסלג'וקים (שליטי ארץ ישראל דאז) בנוצרים שבאו לבקר. האפיפיור אורבנוס השני יצא לצרפת וקרא לכבוש את ארץ הקודש והמונים נענו.

בדרכו לארץ ישראל ערך האספסוף פרעות ביהודי עמק הריינוס. הפרעות החלו בקהילות שו"םשפייר, וורמיזא (וורמס) ומגנצא (מיינץ). המוני יהודים הוטבלו בכוח לנצרות וחלקם עלו על המוקד על קידוש השם. רבים מהם העדיפו להתאבד בטרם יוכרחו להתנצר בעל-כרחם.

לזכר הצרות חוברו קינות וסליחות רבות. בין השאר חוברה בוורמייזא גם תפילת אב הרחמים. התפילה עוסקת בקריאה לה' שינקום את נקמת דם עבדיו השפוך ועוד פסוקים בעניין הנקמה בגויים.

מחבר התפילה אינו ידוע, יש אומרים שנמצאה מונחת על בימת קריאת התורה[1].

זמני אמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה נאמרת בכל תפוצות וקהילות אשכנז. היא נאמרת בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ותפילות נוספות ולפני אמירת אשרי יושבי ביתך והכנסת ספר התורה לארון הקודש.

נמנעים מלומר תפילה זו בימים של שמחה, כגון ימים שאין אומרים בהם תחנון, בשבתות ארבע פרשיות (שקלים, זכור, פרה והחודש), כשיש ברית מילה או חתן בבית הכנסת או בשבתות מברכים (השבת שלפני ראש חודש). בשבתות החלות בספירת העומר נוהגים לומר את אב הרחמים כחלק ממנהגי האבלות בימי הספירה, גם אם זו שבת מברכין או שיש ברית מילה או חתן ‏[2][3], זאת מפני שגזרות תתנ"ו התרחשו בימי ספירת העומר‏[3]. בקהילות שונות נהגו לומר אב הרחמים גם בשבת שלפני ראש חודש אב.

לפי מנהג יהודי גרמניה תפילה זו נאמרת רק בשתי שבתות בשנה: בשבת לפני שבועות ובשבת לפני תשעה באב. בשאר שבתות השנה התפילה אינה נאמרת כלל.

לאחר השואה נהג הרב צבי יהודה קוק לומר תפילה זו בכל שבת משבתות השנה - אף בשבתות שהוזכרו מעלה, שבהם לא נהגו לומר את התפילה, כיון שהכיר אישית הרבה מגדולי ישראל שנהרגו בשואה. מנהגו זה היה מנהג אישי ולא כהנהגה לכלל‏[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אב הרחמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת" – כולל מילות התפילה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחזור "הדרת קודש" עמוד נ"ב
  2. ^ הגהת הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ד סעיף ז'.
  3. ^ 3.0 3.1 מגן אברהם, שם, סעיף קטן ה' ופירוש מחצית השקל במקום.
  4. ^ לפי עדות שמשו הרב יוסף בדיחי.