אג"ח קונצרנית

איגרת חוב קונצרנית (Corporate bond) היא איגרת חוב המונפקת על ידי חברה כתחליף ללקיחת הלוואה בבנק. תנאי איגרת החוב מפורטים בתשקיף שעל פיו היא מונפקת. איגרות חוב קונצרניות נקראות גם אג"ח חברות. אג"ח קונצרניות שאינן ניתנות להמרה במניות, מכונות בפי אנשי המקצוע גם "אג"ח סטרייט" כדי להבדילן מאג"ח להמרה, שגם הן סוג של אג"ח קונצרניות. למעשה ניתן לראות באג"ח קונצרני כסוג של הלוואה סחירה (כלומר בניגוד להלוואה "רגילה" בבנק - את האג"ח ניתן למכור ולקנות) אותה "מלווה" רוכש האג"ח לקונצרן תמורת תשואה (ריבית). כרוב סוגי האג"ח נחשבת רכישת אג"ח קונצרנית כהשקעה בטוחה ("סולידית") יחסית, אם כי פחות מאג"ח המונפקת על ידי ממשלות והיא אינה נטולת סיכונים. אג"ח קונצרניות נראות פחות סולידיות לנוכח המשבר החריף שחווה שוק ההון בישראל בשלהי 2008 ןלנוכח "תספורות" אחדות בשנים שלאחר מכן.

שיעבוד ובטוחות

אג"ח קונצרני מלווה לעתים בבטוחה - שעבוד על נכסים - להבטחת החזר הקרן. בעבר הייתה חובה להנפיק אג"ח עם בטוחה, ולו סמלית, אך חובה זו בוטלה ב-1999, עם התיקונים שעבר חוק החברות. ניתן ללמוד על קיומו של שיעבוד או היעדרו לרוב מתוך התשקיף.

קיימים מספר סוגי שעבוד:

• שעבוד סמלי - בטוחה של שקל אחד, שמשמעותה למעשה היעדר בטוחות. עם זאת, בטוחה זו נותנת עדיפות לבעלי האג"ח על נושים שאינם מובטחים.
• שעבוד ספציפי (נקרא גם "קבוע") - שעבוד של נכס ספציפי לטובת מחזיקי האג"ח. אם החברה חדלת פירעון, יעמוד הנכס לטובת החזר לבעלי האג"ח.
• שעבוד צף (נקרא גם שוטף) - שעבוד על סך נכסי החברה. בעת חדלות פירעון יקבלו בעלי האיגרת עדיפות על מלווים שאינם בעלי ביטחונות. שעבוד זה נחשב נחות משעבוד ספציפי.
• שעבוד שלילי(Negative Pledge) - איסור על הלווה ליצור שעבודים על נכסיו ללא הסכמת בעלי האג"ח.

כמו כן קיים סדר עדיפויות - שעבוד מדרגה ראשונה, מדרגה שנייה וכן הלאה - סעיף זה קובע את מיקום בעלי האיגרת בסדר העדיפויות של חלוקת נכסי החברה. המונח "פארי פאסו" לעניין זה פירושו עדיפות שווה לבעלי חוב ספציפיים אחרים.

אג"ח להמרה

ערך מורחב – אג"ח להמרה

איגרות חוב להמרה הן איגרות חוב קונצרניות לכל דבר, שאותן ניתן להמיר למניות רגילות של החברה שהנפיקה אותן. במקרים נדירים ייתכנו מקרים בהם מנפיק האג"ח אינו החברה עצמה, אלא גוף אחר(המחזיק במניות). איגרות חוב להמרה מאפשרות למשקיע "ליהנות מכל העולמות", קרי ליהנות מעליות בערך המניה, מבלי להיות חשוף לרמת הסיכון הגבוהה. עם זאת, קיימים מספר הבדלים המייחדים אג"ח להמרה מאג"ח קונצרניות רגילות:

• אג"ח להמרה מונפקות כמעט תמיד ללא ביטחונות ("שעבוד סמלי"), כיוון שאופציית ההמרה מהווה פיצוי.
• הסדרות המונפקות של אג"ח להמרה הן קטנות יחסית, כתוצאה מאי רצונם של בעלי המניות לדלל את החזקתם בחברה.
• ההתייחסות אל אג"ח להמרה בהיבטים מסוימים היא כאל מניות ולא כאל אג"ח.
• אג"ח להמרה מאופיינות בתנודתיות גבוהה יותר.

אג"ח קונצרניות בישראל

בשנת 1985, עם הפעלת תוכנית הייצוב הכלכלית ועל רקע משבר מניות הבנקים, הופעלה לראשונה בשוק ההון רפורמה בתחום האג"ח. במסגרת הרפורמה הותרה הנפקתן של איגרות חוב קונצרניות וניתנה לחברות אפשרות לממן את פעילותן בתנאים טובים יותר משהיו הבנקים המסחריים מוכנים להציע. בשנות התשעים סבל אפיק השקעה זה מתנודתיות, במיוחד בתקופת המשבר בקופות הגמל ב-1996 (שבעטיו עלו שערי הריבית לרמות גבוהות שלא איפשרו גיוסי הון).

משנת 2003 ניכרת עליה חדה בגיוסים של חברות בשוק ההון, ובשנים 2006-2007 הגיע גל ההנפקות לשיא (בין היתר על רקע ירידה מתמשכת בשערי הריבית), והתבטא בהנפקות של מיליארדי שקלים.

חברה המנפיקה אג"ח חייבת אמנם בתשקיף, אך אין היא חייבת שיהיו לה מניות סחירות בבורסה. עם זאת, על החברה לפרסם דו"חות כספיים לפי אותם כללים החלים על חברות שמניותיהן נסחרות ולפיכך היא נחשבת חברה ציבורית. על חברה כזו לעמוד בדרישות מסוימות (הון עצמי מינימלי, היקף מינימלי של ההנפקה, הרכב דירקטוריון מוגדר, דירקטורים חיצוניים, דיווחים לבורסה לניירות ערך ולרשות ניירות ערך, ועוד).

בניגוד לאיגרות חוב ממשלתיות, שבהן קיים בדרך כלל מועד פדיון אחד ויחיד לאיגרת, באג"ח קונצרניות יש בדרך כלל מספר מועדי פדיון, על מנת לאפשר לחברה להחזיר את החוב באופן הדרגתי.

דירוג אג"ח קונצרניות

ערך מורחב – דירוג אג"ח

מאפיין נוסף של אג"ח קונצרניות הוא הדירוג. אג"ח קונצרניות מוחזקות בעיקר על ידי גופים מוסדיים (חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה) ולכן יש חשיבות לדירוג האיגרות. הדירוג מתבצע על סמך הערכה אנליטית של החברה, ובעיקר הערכה של סבירות קבלת הקרן והריבית. בין היתר נבדקים רמת הסיכון בפעילות העסקית, רמת המינוף של החברה, תזרים המזומנים, היקף ההנפקה מתוך סך המאזן, וכן ביטחונות במידה והם קיימים.

בישראל קיימות שתי חברות מדרגות:

• "מעלות", החברה הוותיקה יותר, חברה בת של חברת "סטנדרד אנד פורס" העולמית, ומשתמשת בסולם הדירוג שלה.
• "מידרוג", חברה בת של מודי'ס העולמית.

סולם הדירוג של מעלות כולל עשר דרגות המחולקות לשתי קבוצות :"דירוג השקעה" (Investment Grade) ו"דירוג ספקולטיבי". הדירוג מורכב מצירופים של האותיות הלטיניות A,B,C (בנוסף לדרגות הראשיות ניתן להוסיף לדירוג סימני פלוס או מינוס לשם עידון). כל דירוגי מעלות מתייחסים למנפיק בהשוואה למנפיקים ישראלים אחרים.

למדרוג סולם דומה לזה של מעלות, אך צירופי האותיות שונים: הספרות 1,2,3 הן תחליף לסימני המינוס והפלוס של מעלות.לדוגמה, הדירוג A3 מקביל ל-A מינוס בסולם מעלות,A2 מקביל ל-A,ו-A1 מקביל ל-A פלוס).

קישורים חיצוניים

• תשקיף הנפקה של אג"ח קונצרני של חברה שמניותיה אינן נסחרות
• אתר חברת הדירוג מעלות
• אתר חברת מידרוג