אגוז ברזילאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאגוז ברזילאי
זרעי ברזיל
מצב שימור

מצב שימור: פגיע (VU)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אברשאים
משפחה: לציתידיים
סוג: Bertholletia
מין: אגוז ברזילאי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bertholletia excelsa
פרחי העץ

אגוז ברזילאי (שם מדעי: Bertholletia excelsa) הוא מין של עץ דרום אמריקאי יחיד בסוגו ממשפחת הלציתידיים. הוא גדל במפוזר ביערות גשם על גדות נהרות האמזונס, הריו נגרו והאורינוקו. יערות אלה נמצאים בשטחי אזור גויאנה והמדינות ונצואלה, ברזיל, מזרח קולומביה, מזרח פרו ומזרח בוליביה. זהו אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. אורך חייו עשוי לעלות על חמש מאות שנים.

זרעי העץ מכונים "אגוזי ברזיל" ולעתים גם "שקדים ברזילאיים", אך מבחינה בוטנית הם אינם אגוזים או שקדים. סוג העץ נקרא בשמו המדעי על שם קלוד לואי ברתולה, כימאי צרפתי בן דורם של לבואזיה וברצליוס.

עץ האגוז הברזילאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הזרע

מבנה העץ ועלוותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ האגוז הברזילאי מיתמר לגובה 25 - 45 מטרים וקוטר גזעו נע בין 0.7 ל-2 מטרים. בדומה לעצי ענק אחרים במפלס העל של יער הגשם, צמיחת הענפים הצדדיים מתחילה בסמוך לצמרת העץ. קליפתו חלקה וצבעה אפרפר. העץ ירוק עד, או נשיר בעונה היבשה (בדומה לעץ הבלזה). עליו מסורגים ולעתים מחורקים, אורכם 20 - 35 סנטימטרים ורוחבם 10 - 15 סנטימטרים. פרחיו הקטנים מרוכזים במַ‏כְבֵּ‏דים באורך 5 - 10 ס"מ וצבעם לבן ירקרק. כל פרח מורכב מגביע דו-חלקי נשיר, שישה עלי-כותרת בגוון שמנת וסכך של אבקנים. מבנהו הסבוך של הפרח נועד להבטיח כי רק החרקים המתאימים להאבקתו יגיעו אל הצוף.

הפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריית העץ תלויה באופן עקיף בקיומו של סחלב מסוג מתאים. ריח הסחלב מושך אליו דבורים זכרים קטנים משבט דבורי הסחלבים (Euglossini), הנעזרים בניחוחו כדי למשוך אליהם נקבות. הדבורים הזכרים מאביקים בתוך כך את פרחי הסחלב ואילו הנקבות נחוצות להאבקת פרחי האגוז הברזילאי. רק חרקים המסוגלים להניף את סכך האבקנים ולהשחיל את לשונם הארוכה יזכו לטעום מהצוף שבתחתית גביע הפרח. נקבות הדבורים מצוידות בממדי הגוף הכבירים ואורך הלשון הנחוצים להאבקת פרחי העץ.

בהינתן סחלבים ודבורים, יבשיל הפרי בתוך 14 חודשים ממועד ההאבקה. הפרי הוא הלקט בקוטר 10 - 15 ס"מ השוקל עד 2 קילוגרם ודומה בצורתו לפרי הקוקוס, שגם הוא מכונה בשוגג 'אגוז'. 8 - 24 זרעים באורך 4 - 5 ס"מ מסודרים כפלחים של תפוז תחת קליפתו העבה (בעובי 0.8 - 1.2 ס"מ). הזרעים עטופים במיץ חום שמנוני הניחן בטעם מתוק ומרירות טאנינית. הפרי נופל לקרקעית היער, שם הוא עשוי להתיישן שנה-שנתיים באין דורש לקליפתו הקשה לפיצוח. חור קטן בקצה הקליפה מאפשר למכרסמים גדולים, בעיקר אגוטי, לכרסם את דרכם אל הזרעים [1]. אותם מכרסמים יאכלו חלק מהזרעים ויטמינו זרעים נוספים לשימוש עתידי. חלק מהזרעים שהוטמנו ינבטו ויצמחו לשתילים. השתילים ימתינו באפלת היער במצב רדום, אף במשך שנים, עד שתאיר עליהם השמש כתוצאה מנפילת עץ סמוך. רק אז תתחדש צמיחת השתיל.

אם כן, מחזור הרבייה של עץ האגוז הברזילאי תלוי באופן הדוק במינים מסוימים של סחלבים, דבורים ומכרסמים. פגיעה באחת האוכלוסיות עלולה להגביל את תפוצתו של עץ מאריך ימים זה. לרוב ניתן למצוא בקרבת העץ מערום של קליפות מכורסמות של פירות העץ. לעתים חודרים לקליפה, השלמה או המכורסמת, נמלים ועכבישים שונים הניזונים ממקצת הזרעים או מקימים בתוכה קן קרקעי.

ערך תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוז ברזילאי
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 3.5 ג'
קלוריות 656 קק"ל
חלבונים 14.32 ג'
פחמימות 12.3 ג'
שומן 66.4 ג'
שומן רווי  %25
שומן חד בלתי רווי  %41
שומן רב בלתי רווי  %34
כולסטרול 0 מ"ג
סידן 160 מ"ג
מגנזיום 376 מ"ג
זרחן 725 מ"ג
אשלגן 659 מ"ג
נתרן 3 מ"ג
סיבים תזונתיים 7.5 ג'

זרעי עץ האגוז הברזילאי, המכונים אגוזי ברזיל, עשירים במיוחד בסלניום [2], אם כי שיעור הסלניום בהם משתנה באופן ניכר בין אזורי גידול שונים [3]. הם גם מקור טוב למגנזיום (0.225 גרם למאה גרם) ולוויטמין B1 (מיליגרם אחד למאה גרם). [4]

מאה גרם אגוזי ברזיל מכילים 14 גרם חלבון, 13 גרם פחמימות ו-66 גרם שומן. חומצות השומן נחלקות בקירוב ל-25% חומצות שומן רוויות, 41% חומצות שומן חד-בלתי-רוויות ו-34% חומצות שומן רב-בלתי-רוויות. שיעור חומצות השומן הרוויות באגוזי ברזיל גבוה מזה של רוב האגוזים. תכולת השומן הגבוהה גורמת לעיפושם המהיר כאשר אינם מאוחסנים כראוי. בפרט, אגוזי ברזיל קלופים מתעפשים מהר יותר מאשר בקליפתם. ניתן לכבוש מהאגוזים שמן למאכל ולסיכה.

אגוזי ברזיל כמקור קרינה רדיואקטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 נמצא לראשונה כי אגוזי ברזיל פולטים קרינה רדיואקטיבית במינון של עד 0.25 בקרל לגרם [5], הודות לריכוזים זעומים של רדיום. מינוני קרינה אלה גבוהים פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינם מסוכנים או משמעותיים ביחס למינון קרינת הרקע לה אנו נחשפים. לשם השוואה, הרדיואקטיביות של פחמן-14 (\ C^{14}), איזוטופ רדיואקטיבי הנספג ברקמות הגוף מהאטמוספירה ומהמזון, מוערכת בכ- 0.23 בקרל לגרם של פחמן (ראו גם תיארוך פחמן-14).

יוני המתכות הרעילות בריום ורדיום אינם ממלאים תפקיד ביולוגי בצמחים או בעלי חיים, אך הם נצברים ברקמותיהם לאור דמיונם הכימי ליוני סידן ומגנזיום. עץ האגוז הברזילאי נעזר במנגנון הולכה בררני ליונים האלקליים הללו, המצויים במים שיונקים שורשיו מהקרקע. מנגנון הולכה זה גורם לריכוז המוגבר של בריום ורדיום בעלוותו של עץ האגוז הברזילאי ובמידה פחותה יותר גם בזרעיו. [6][7]

ליקוט אגוזי ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרע ברזיל בתוך קליפה

על אף שמם, היצואנית העיקרית של אגוזי ברזיל אינה ברזיל כי אם בוליביה, שם הם מכונים שקדים (almendras). אגוזים ליצוא מלוקטים מעצים הגדלים פרא ביערות הגשם ולא ממטעים מלאכותיים. מקור הכנסה זה שימש דוגמה ליכולת להפיק רווחים משימור יערות הגשם ולא מבירואם. עם זאת, מחקרים שבוצעו באזורים מיוערים מהם לוקטו אגוזים העלו ממצאים מדאיגים [8]. ראשית, נמצא כי ליקוט האגוזים הביא לצמצום ניכר בשיעור השתילים הצעירים באזורים שנבחנו. שנית, נמצא כי רווחיהם של מלקטי האגוזים אינם מספיקים למחייתם ופרנסותיהם המשלימות כרוכות בפגיעה סביבתית. כך הסתבר שפיתוח ענף ליקוט האגוזים אינו בר קיימא ואף אינו רווחי.

אוכלוסיות מסוימות של קופי קפוצ'ין, הנבונים מבין קופי העולם החדש, למדו לפצח את קליפת הפרי על ידי הטחתו במשטח אבן [9]. ככל הנראה, טביעת הרגל האקולוגית של קופים אלה קטנה מכדי לפגוע באופן משמעותי ברבייתו ותפוצתו של עץ האגוז הברזילאי.

תוצא אגוזי ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תוצא אגוזי ברזיל" הוא תוצא (אפקט) הנקרא על שמם (השגוי) של אגוזי ברזיל. התוצא קורה כאשר מנערים תערובת של חלקיקים בעלי צפיפות דומה אך גדלים שונים, החלקיקים הקטנים נוטים להצטבר בתחתית בעוד החלקיקים הגדולים "צפים" [10][11]. זאת בניגוד לאינטואיציה לפיה ניעור של תערובת עושה אותה אחידה (הומוגנית) יותר בהרכבה, כשם שמנערים מיצי פירות או סלטים. ניתן לחזות בתופעה כאשר מנערים חפיסת גרנולה - תחתית החפיסה עשירה יותר בשומשום ומרכיבים גדולים יותר מצטברים מעליו. ניתן לשער[דרוש מקור] מה הייתה השרשרת הסיבתית שהניבה את שם התוצא:

  1. הופעל לחץ התפתחותי על אגוזי ברזיל לערוב לחיכם של מכרסמים גדולים וגם להשביעם מהר, כך שלא יוכלו לחסל את כולם במכה. לכן אגוזי ברזיל הם גדולים יחסית ועתירי שומן.
  2. בזכות טעמם הכובש נכללו אגוזי ברזיל בתערובות לנשנוש.
  3. בזכות ממדיהם הגדולים הם "צפו" בתערובות לנשנוש על פני מרכיבי התערובת האחרים.
  4. שכיחותם הגבוהה של אגוזי ברזיל על פני התערובת היא שזיכתה את התוצא בשמו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]