אגוז לוז
ערך זה עוסק באגוז אלסר. אם התכוונתם למין של עץ ממשפחת הוורדיים, ראו שקד מצוי.
| מצב שימור | |
|---|---|
|
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אלונאים |
| משפחה: | שדריים |
| סוג: | Corylus |
| מין: | C. avellana |
| שם מדעי | |
(ליניאוס) |
|
אגוז לוז, הנקרא גם אגוז אילסר (אִלְסָר) או אגוז בונדוק (בערבית), הוא שיח נשיר גבוה (מגיע ל-7 מטרים) שמוצאו מאירופה ואסיה. הוא מגודל כיום לצרכים מסחריים בארצות שונות (טורקיה, ארצות הברית, ספרד, איטליה, צרפת, סין ואוסטרליה). הוא זקוק למזג אוויר קר וחורפי על מנת לפתח תפרחת.
אגוזי הלוז גדלים באשכולות על השיח. כשהאגוזים מבשילים, הפרי הגדול והשעיר נפתח, והאגוז נושר לאדמה, מוגן בקליפתו הקשה. לשיח הלוז אורך חיים גבוה במיוחד והוא מספק אגוזים במשך מאות שנים. לאגוז עצמו קליפה דקה שעטופה במעטה מגן עבה. את האגוז צורכים טרי או קלוי.
תוכן עניינים |
ערכים תזונתיים [עריכה]
האגוז עשיר בשומן, חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמין E, וברזל. כמו כן הוא מכיל זרחן, אשלגן וסידן. רוב תכולת השומן באגוז (80%) הוא שומן חד בלתי רווי.
ערך תזונתי של 100 גרם (4–3 מנות) אגוזי לוז (קלופים):[1]
- 15 גרם חלבון
- 61 גרם שומן:
- 4.5 גרם חומצות שומן רוויות
- 45.7 גרם חומצות שומן חד בלתי רוויות
- 7.9 גרם חומצות שומן רב בלתי רוויות
- 16.7 גרם פחמימות, כולל 9.7 גרם סיבים תזונתיים
- 0.64 מ"ג תיאמין
- 0.56 מ"ג ויטמין B6
- 113 מק"ג חומצה פולית
- 15 מ"ג ויטמין E
- 6.2 מ"ג מנגן
- 1.7 מ"ג נחושת
- 163 מ"ג מגנזיום
- 290 מ"ג זרחן
- 4.7 מ"ג ברזל
- 680 מ"ג אשלגן
- 2.45 מ"ג אבץ
- 114 מ"ג סידן
(מכל ק"ג אגוזים יתקבלו רק 460 גרם לאחר קילוף.)
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו [עריכה]
בתקופה הקלאסית האמינו שהאגוז מועיל לקיבה, מרפא שיעול ומצמיח שיער. בימי הביניים גידלו את הצמח באזור והשתמשו בו לניקוי ולחיזוק המעיים, לסתירת רעלים, לשיפור הזיכרון, לריפוי שטפי דם בחזה ובריאה, להפחתת גזים, לגרימת עצירות והקאה, לריפוי דלקות בדרכי השתן, לטיפול במחלת הנפילה, בפצעים פתוחים ובעוויתות בפנים. ברפואה העממית בימינו משמש האגוז לטיפול במחלות מעיים ולהורדת רמת הכולסטרול בדם, לטיפול באבעבועות שחורות, בדימום, במחלות עיניים, וכן לשיפור הזיכרון, לריבוי הזרע ולריבוי חלב אם[2].
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ערך תזונתי של אגוזי לוז (קלופים).
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 74.