אגורא (סרט)
| אגורא | |
|---|---|
כרזת הסרט בישראל |
|
| שם במקור: | Agora |
| בימוי: | אלחנדרו אמנבר |
| הפקה: | פרננדו בווריאה אלוורו אוגוסטין |
| תסריט: | אלחנדרו אמנבר מתאו חיל |
| שחקנים ראשיים: | רייצ'ל וייס מקס מינגלה אשרף ברהום |
| חברת הפצה: | ניומרקט פילם |
| הקרנת בכורה: | |
| משך הקרנה: | 126 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 75 מיליון דולר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
אגורא (בספרדית: Agora) הוא סרט קולנוע ספרדי מסוגת דרמה המבוסס על אירוע היסטורי, שבוים על ידי אלחנדרו אמנבר. הסרט דובר אנגלית ומשחקים בו שחקנים בני לאומים שונים ובהם מספר ישראלים (אשרף ברהום, אושרי כהן, יוסף סוויד ואחרים).
[עריכה] עלילה
הסרט מתרחש באלכסנדריה ותקופתו היא ראשיתה של הנצרות כדת האימפריה הרומית, לאחר שהייתה דת נרדפת שנים רבות. הסרט מבוסס על קורותיה של הפילוסופית והמתמטיקאית היפאטיה, אך מעט ידוע על אישה זאת ורוב העלילה היא בדיונית. היפאטיה (רייצ'ל וייס) מלמדת פילוסופיה בספרייה הגדולה של אלכסנדריה ומשתייכת לזרם הנאופלטוני.
מספר הפגנים הולך ופוחת בעוד מספר הנוצרים הולך ועולה והם נעשית יותר ויותר תוקפניים כלפי הפגנים כדוגמת היפאטיה. ראשון המסיתים לפגיעה בפגנים הוא הנזיר אמוניוס (אשרף ברהום) כאשר הפגנים מגיבים על התוקפנות הנוצרית מתפתחת מהומה שבמהלכה הנוצרים מטילים מצור על הפגנים בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. נציג הקיסר הנוצרי תאודוסיוס הראשון מצווה לחון את הפגנים, אולם מסלקם מן הספרייה, וזו מועברת לרשות הנוצרים, שבהתקף ברבריות משמידים אותה על אוסף הספרים המקיף שלה.
חלקו השני של הסרט עוקב אחר חקירותיה של היפאטיה וניסיונה ליצור תאוריה על מסלול כדור הארץ והשמש לאחר שהיא מבינה את הבעיות הקיימות בתאוריה של תלמי. היא יוצרת מודל הליוצנטרי ומגיעה למסקנות דומות לחוקי קפלר. בבד בבד היפאטיה נקלעת לעימות בין השלטון החילוני של חברה נציב מצרים פלביוס אורסטס (אוסקר אייזק) לשאיפתו של פטריארך אלכסנדריה קירילוס (סמי סמיר) להרחיב את שלטונו, הוא משתמש בהיפאטיה כדי לפגוע באורסטס.
הסרט נגמר כאשר היפאטיה נלכדת על ידי הנזירים, מופשטת ונסקלת למוות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי
- דף הסרט באתר בתי קולנוע לב
- "אגורא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יוני בינרט, מי שלא מרים "אגורא", לא שווה "אגורא", באתר nrg מעריב, 6 ביוני 2010
- ארז דבורה, פנאטים לא מתים, הם רק מתחלפים, באתר ynet, 7 ביוני 2010