אגורפוביה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגורפוביה היא הפרעה נפשית, המסווגת במדריך האבחונים הפסיכיאטרי DSM IV כהפרעת חרדה, אשר הסובלים ממנה פוחדים מכל מקום בו ייתכן (לדעתם) שילכדו או שלא יוכלו לקבל סיוע במקרה חירום. המונח אגורפוביה הוא צירוף שתי מילים: "אגורה" מקורו במילה היוונית agora, שמשמעותו המילולית היא כיכר השוק, כלומר מקום ציבורי, ו"פוביה" - פחד. לפי האקדמיה ללשון העברית התרגום לעברית של אגורפוביה הוא: בַּעַת חוּצוֹת.
אנשים הסובלים מאגורפוביה חוששים משהייה במקום הומה וצפוף כגון מרכז קניות. כמו כן ייתכן שיחששו מלהיות במקומות יחסית סגורים, מהם ייתכן שיהיה להם קשה להימלט, כגון אוטובוס, מעלית או רכבת תחתית, או מלהיות לבדם במקום פתוח מאוד, כגון שדה פתוח או חוף נטוש. מקומות אלו מפחידים עבור הסובלים מאגורפוביה משום שייתכן שיהיה קשה להם להימלט מהם או לקבל סיוע. ייתכן גם כי יחששו מלהביך את עצמם כשאנשים אחרים יראו אותם עוברים התקף פאניקה, למרות שבדרך-כלל אנשים אחרים אינם מסוגלים להבחין מתי אדם חווה התקף פאניקה.
האגורפוביה יכולה לשבש כליל חיים תקינים: הסובלים מאגורפוביה נמנעים מלהמצא בכל המקומות מהם הם חוששים. הם מקצצים בפעילויותיהם בצורה משמעותית, ונשארים עם מספר מקומות "בטוחים", כגון מספר רחובות סביב ביתם. לעתים הם יכולים להעז להגיע למקומות "לא-בטוחים", במידה ומלווה אותם קרוב משפחה או חבר שהם סומכים עליו. אם הם מנסים היכנס למקום ה"לא-בטוח" לבדם, ייתכן כי יחוו חרדה כללית ברמה גבוהה לפני הביקור והתקף פאניקה מלא במהלך השהייה במקום.
אף-על-פי שאגורפוביה יכולה להתפתח אצל אנשים ללא התקפי פאניקה, מרבית האנשים הסובלים מהפרעה זו סובלים גם מהתקפי פאניקה או מסימפטומים דומים במצבים חברתיים. אגורפוביה מתפתחת בדרך-כלל במהלך שנה של התקפי פאניקה חוזרים ונשנים.
אנשים הסובלים מאגורפוביה פונים פעמים רבות לשתיית משקאות חריפים ולסמים כדי להתמודד עם הסימפטומים.
