אגלונה

**אגלונה**
**Aglona**
	בזיליקת אגלונה
	בזיליקת אגלונה
מדינה	לטביה
תאריך ייסוד	1775
שטח	72.48 קמ"ר
גובה	145 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	791 (10 בפברואר 2022)
קואורדינטות	56°07′24″N 27°01′00″E / 56.123333333333°N 27.016666666667°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.aglona.lv
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לטביה רגילה) ריגה דאוגבפילס ילגבה יורמלה לייפאיה אלוקסנה ונטספילס יקבפילס רזקנה ולמיירה בלארוס רוסיה אסטוניה ליטא הים הבלטי אגלונה

אגלונה (בלטבית: Aglona) היא עיירה בלטביה. השוכנת כ-40 קילומטר צפונית-מזרחית לעיר דאוגבפילס. אגלונה מפורסמת בלטביה בעיקר בגלל הבזיליקה שלה - הכנסייה הקתולית החשובה ביותר במדינה, אליה עולים לרגל אלפי מאמינים בכל שנה ביום חגיגת עלייתה לשמים של מרים, אם ישו (15 באוגוסט).

אגלונה ממוקמת על רצועת קרקע צרה בין האגמים "צירישס" ו"אגלס", העיירה כיום מורכבת ממיזוג של שלושה יישובים: אגלונה, סומרסטה ויאונציאמס. נופי האזור מושכים תיירים רבים בכל קיץ ומשפחות רבות מרוסיה נוהגות לבלות את חופשת הקיץ באזור. האי הסמוך-הקורבן (לטבית: Upursala), אגם השטן (לטבית: Velnezers), וטירת התל (לטבית: Madelanu) הם בין המקומות היפים ביותר בלטביה.

בשנת 1980 הכנסייה חגגה את יום השנה ה-200 שלה וקיבלה באופן רשמי את מעמדה כבזיליקה מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני. בשנת 1986 הבזיליקה הייתה האתר של חגיגות יום השנה ה-800 של הנצרות הלטבית. שיפוץ של הבזיליקה והרחבתה החלו בשנת 1992 לקראת ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני שביקר בהיכל בספטמבר 1993 יחד עם מעל 300,000 צליינים.

ההתיישבות היהודית באגלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לכפר הגיעו יהודים לראשונה בראשית המאה ה-19. הם עסקו בעיקר בסחר קמעונאי ובחקלאות. לפני מלחמת העולם הראשונה התגוררו בכפר כמאה משפחות יהודיות. במפקד שנערך בשנת 1935 נמנו בכפר 57 יהודים, שהיוו כחמישית מאוכלוסיית הכפר באותה עת. בתחילת אוגוסט 1941 ריכזו תושבי הכפר הגויים את התושבים היהודיים בבית הספר העירוני, ולאחר מכן לקחו אותם ליער וירו בהם על שפת האגם. הפעולה כולה בוצעה על ידי תושבי הכפר, שאפילו שילמו את עלות התחמושת. קצין נאצי היה במקום רק כדי לפקח ולתעד את הפעולה בדו"ח שכתב. בכפר סומרסט השכן (אשר אוחד לימים עם אגלונה) ריכזו התושבים הגויים את התושבים היהודיים בבית הכנסת ושרפו אותו. יהודים אשר לא נשרפו בבית הכנסת נורו על שפת הנהר. הכומר המקומי, אלואיז ברוק, מחה בדרשותיו כנגד רצח היהודים, חולי הנפש וחסרי הישע, ואף הציל ממוות יהודים אשר המירו את דתם לנצרות. הגסטפו כלא אותו במחנה הריכוז נוינגמה, שם נספה בשנת 1943.