אגם בלטון

אגם בלטון
Balaton
	תצלום לוויין של אגם בלטון
	תצלום לוויין של אגם בלטון
מידע כללי
מיקום	מערב הונגריה
סוג	אגם בקע
מידות
שטח	592 קמ"ר
נפח	1.9 קמ"ק
גובה	104.8 מטר מעל לפני הים
אורך מרבי	77 ק"מ
אורך	78 קילומטר
רוחב מרבי	14 ק"מ
רוחב ממוצע	15 ק"מ
עומק מרבי	12.2 מטר
‏עומק ממוצע	3.2 מטר
מידע נוסף
נהר מזין	נהר זאלה
מקור לנהר	Sió
‏אגן ניקוז	5,181 קמ"ר
מדינות באגן הניקוז	הונגריה
אורך קו החוף	236 ק"מ
תחלופת המים	2 שנים
קואורדינטות	46°50′00″N 17°44′00″E / 46.833333°N 17.733333°E
	(למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. אגם בלטון

אגם בלטון (בהונגרית: Balaton, בגרמנית: Plattensee, בסלובקית: Blatenské jazero, בסרבו-קרואטית: Blatno jezero) הוא אגם בהונגריה, הגדול באגמי מרכז אירופה. שטחו 592 קילומטרים מרובעים והוא מקווה המים היחיד בהונגריה, שאין לה חוף ים ולפיכך מהווה מוקד תיירות פנים ראשון במעלה המשרת גם תיירות ממדינות שכנות. גדתו הצפונית של האגם הררית (הרי הבאקון - Bakony) ומהווה אזור הנודע בגידול גפני יין. העיר המרכזית בצדו הצפוני של האגם, והמרכז האזורי החשוב באזור, היא בלטונפירד (Balatonfüred) כמו כן נמצא בצדו הצפוני הכפר ההיסטורי טיהאן, בראש חצי אי הנושא שם זה. גדתו הדרומית של האגם מישורית ובה נמצאת עיר הקיט המרכזית שיופוק (לידה נמצא גם מוצא התעלה המלאכותית שיו (Sió) המנקזת את עודפי מי הבלטון לדנובה). בלשון ההונגרית מתייחסים לבלטון במילה "ים" (tenger) ולא "אגם".

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם בלטון צעיר יחסית מבחינה גאולוגית. הוא נוצר לפני כמיליון שנים והיה בראשיתו שרשרת אגמים, שהתחברו עם השנים. השריד הבולט ביותר לחלוקה בין האגמים הוא חצי האי טיהאן, בשליש המזרחי של האגם, המותיר נתיב מים ברוחב של כ-1.5 ק"מ בלבד.

במי האגם אחוז גבוה יחסית של גופרית, המקנה למימיו ניחוח אופייני מסוים (אם כי הרבה פחות ממי מעיינות טרמליים).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדויות ארכאולוגיות להתיישבות במקום כבר בתקופת האבן. בתקופה הרומית נקרא האגם פְּלֶסְקוֹ (Lacus Pelso)‏^[1] והרומאים הקימו נמל לחופו הדרומי. בתקופת השלטון המדיארי הפך האגם לאתר התיישבות מרכזי בשל היותו מקור מים ודגה והוקמו סביבו כפרים, טירות, מנזרים וכנסיות רבות.

מקור השם "בלטון" בסרבית הקדומה, בה פירוש המילה בלטו היא בוצי ולפיכך boltьno-je ezero = אגם בוצי^[2].

במאה ה-16, בעת הכיבוש העות'מאני והשלטון ההבסבורגי היה הבלטון מכשול טבעי שהפריד בין העות'מאנים מדרום להבסבורגים שנאחזו בצפון-מערב. לקראת סוף התקופה כבשו העות'מאנים את כל סביבות האגם והרסו ערים, כפרים וכנסיות סביבו.

במאה ה-18 בנו במקום בתי קיט מפוארים בני אצולה מקרואטיה, גרמניה ובוהמיה. במאה ה-19 התקבעו ערים כבלטונפרד והוויז (Hévíz) כערי קיט לאריסטוקרטים. השלמת סלילת מסילת ברזל מבודפשט לדרום האגם ב-1861 ולצפונו ב-1908 הביאה לפריחה של שירותי תיירות גם למעמד בינוני.

בין ה-6 ל-16 במרץ 1945 התחוללה סביב האגם התקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה - מתקפת אגם בלטון.

בתקופת הונגריה הקומוניסטית פותחו אתרי נופש עממיים בצד דאצ'ות לפקידי המפלגה והמדינה. לאחר 1989 הפכו רבות מהן לבתי אירוח ומלון.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלטון משפיע על מספר ימי הגשם בסביבתו. סביבת האגם מקבלת כ-600 מ"מ גשם יותר בהשוואה לאזורים מרוחקים ממנו. מזג האוויר לרוב מעונן והפרשי הטמפרטורות מתונים יותר מאשר ברוב הונגריה. ברוב החורפים מכוסה האגם בשכבת קרח.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום כלכלת האזור נסמכת על תיירות פנים וחוץ, בעיקר ממדינות כאוסטריה, גרמניה, סרביה, קרואטיה וסלובניה. כן מתפתחת מגמה של חקלאות אורגנית בחוות ובכפרים המשמרת דרכי גידול מסורתיות, בעיקר במשק החי וייצור היין ומקדמת תיירות אקולוגית.