אגן טבילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אגן טבילה מימי הביניים.

אגן טבילה הוא מתקן רחצה טקסי המשמש בנצרות בטקסי טבילה. המתקן ממוקם לרוב בכניסה לכנסייה או במבנה ייעודי (בפטיסטריום) הנבנה בסמוך לכניסה לכנסייה.

סוגי אגני טבילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית אגני הטבילה המשמשים לטקס, מיועדים לטבילה לנצרות באמצעות הזיית (התזת) מים קדושים, ואינם מיועדים לטבילה של כל הגוף (בשונה מהמקווה ביהדות). האגנים עשויים אבן (לרוב שיש), עץ או מתכת, צורתם וגודלם משתנה, והם מעוטרים בעיטורים שונים. לעתים לאגנים שמונה צלעות (הם מתומנים) - איזכור לעובדה שטקס הטבילה לנצרות מחליף את טקס בירת המילה של היהדות הנערך כאשר התינוק בן שמונה ימים. לעתים לאגנים שלוש צלעות המסמלות את השילוש הקדוש.

כמות המים באגני התזה מעין אלה קטנה (כליטר או שני ליטר מים בלבד).

אגנים קדומים יותר שימשו לטבילת כל הגוף. לאגנים אלה הייתה צורת משולש או צורת צלב, והם שימשו בראשית הנצרות ועד ימי הביניים, וכן משמשים כיום בקרב זרמים בנצרות (כגון נצרות אורתודוקסית) המאמינים בטבילת כל הגוף. בנצרות הקתולית מעדיפים אגנים בהם יכול לעמוד האדם המוטבל כאשר המים נשפכים על כל גופו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]