אגס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאגס
Pear peckham 78.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
סוג: אגס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pyrus
אגס
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 58 קק"ל
חלבונים 0.38 ג'
פחמימות 15.46 ג'
שומן 0 ג'
ויטמינים
ויטמין B1 0.012 מ"ג
ויטמין B2 0.025 מ"ג
ויטמין B3 0.157 מ"ג
ויטמין B6 0.028 מ"ג
ויטמין C 4.2 מ"ג
ברזל 0.17 מ"ג
סידן 9 מ"ג
מגנזיום 7 מ"ג
זרחן 11 מ"ג
אשלגן 119 מ"ג
מקור: [דרוש מקור]

אגס (שם מדעי: Pyrus) הוא סוג במשפחת הוורדיים, שבו 25 מיני עצים, חלקם מניבים פרי הטוב למאכל אדם. מוצאו של הסוג מאזור פרס.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת פריחת האגס היא האביב - בה פורח פרח צחור בעל ריח מתקתק. המאביקים הם חרקים אוספי אבקה וצוף, לרוב דבורים, הנמשכות לצבעם הבוהק של הפרחים ולריחם. מועדי הבשלת הפרי- מן הקיץ עד הסתיו המאוחר. פרי האגס דמוי תפוח והוא מכונה פרי מדומה מכיוון שהחלק הנאכל בו הינו מצעית הפרח, ולא השחלה המופרית.

בישראל גדל בר מין אחד של אגס - המין אגס סורי, הגדל באזור החורש הים-תיכוני. מטעים מסחריים של אגס תרבותי נפוצים מאוד בישראל.

האגס התרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין העיקרי אותו מגדלים באופן תרבותי עבור פריו מכונה אגס תרבותי (Pyrus communis), ולו כ-5,000 זנים. זהו עץ פרי גבוה ורחב-נוף שמסוגל להגיע לגובה של עד 17 מטרים בתנאי הגידול המתאימים. זני האגס המרובים שונים זה מזה בתכונות רבות, שהעיקריות בהן הן: גודל הפרי וצורתו, טיב הציפה - יבשה או עסיסית, רכה או קשה, כמות הסוכר וכמות המינרלים והוויטמינים.

למרות זניו הרבים של האגס, גדל בישראל זן עיקרי אחד הנקרא ספדונה. פריו בגודל בינוני, ירקרק, בעל ציפה דקה ועסיסית, מתמוססת ובעלת טעם טוב. הקטיף - מאמצע יולי עד ראשית אוגוסט. כושר השתמרותו טוב (באווירה מבוקרת אפשר לאחסנו אפילו עד אפריל). ה"ספדונה" הובא לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20 מאיטליה, ביחד עם שני זני אגסים אחרים (ג'נטיל וקוסציה), על ידי שמואל סבוראי מקיבוץ עין חרוד[1]. ביחד עם רעייתו, שרה יצקר הוא גידל אותם בחלקה נסיונית של עצי פרי בקיבוצו. זנים אלו נקלטו היטב בישראל עקב היותם פחות רגישים להיעדר קרה בחורף.

לאגס התרבותי מספר מזיקים עיקריים: סס הנמר, כנימת הפרלטוריה, פילוקסרת האגס, עש התפוח, זבוב הפירות, גרב ומין מסוים של חיידק שקיבל את השם חירכון (Fire blight באנגלית) התוקף גם את האגס הסורי. בשנים האחרונות (מסוף שנות ה-90) תוקף חיידקים זה מטעים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף גור, פירות ארץ ישראל - תולדות ומקורות, עמ' 237, 242