אגרגציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אגרגציה היא מצב של מערכת קולואידית בלתי יציבה. יציבות המערכת תלויה בכך שלא יתרחש שינוי בגודל החלקיקים כתלות בזמן. לפיכך, כאשר ישנו שינוי בגודל החלקיקים ניתן לומר שהמערכת אינה יציבה.

במערכת קולואידית שאינה יציבה נוטים החלקיקים להתקרב על מנת ליצור אגרגט (חלקיק גדול המורכב ממספר חלקיקים קטנים). האגרגציה נחלקת לשניים: פלוקולקציה שהיא מצב הפיך בו ניתן לחזור למערכת יציבה (בה החלקיקים מופרדים) על ידי השקעת כוחות גזירה מעטים, כגון טלטול המערכת. קואגולקציה לעומת זאת, היא מצב בו האגרגציה אינה הפיכה ולרוב לא ניתן להפריד את החלקיקים בחזרה למערכת יציבה.

סכום כוחות המשיכה והדחייה בין החלקיקים יכתיבו את הימצאות המערכת במצב של פלוקולקציה או אגרגציה. כאשר מתקבל אגרגט עם מרחק גדול יותר בין החלקיקים קל להפריד ביניהם חזרה והמערכת נמצאת במצב של פלוקולקציה. מאידך, ככל שהחלקיקים מתקרבים זה לזה הם "מרגישים" יותר ויותר כוחות משיכה ועשויים להגיע לבור אנרגטי עמוק בו ההיקשרות היא בלתי הפיכה (קואגולקציה).

אגרגציה בהקשר של דנטורציה של חלבונים: יש חלבונים שהמהבנה והרצף שלהם תקינים. למשל שהם צריכים להיות עגולים. הבעיה מתחילה כאשר הצורה התלת ממדית שנוצרת היא שונה מהמקור ונדירה אך היא אינה מזוהה ולכן לא מתפרקת. חלבונים אחרים מאותו סוג יושפעו ותתקבל צורה לא תקינה. כך שכל החלבונים יוצרים אגרגטים = משקעים של חלבון. אגרגציה היא הבסיס למחלות האלציימר. היום מנסים לחקור כיצד נוצרת האגרגציה וכיצד ניתן למנוע אותה

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.