אגרנות כפייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דירות של אגרנים כפייתיים

אגרנות כפייתית היא סוג של הפרעה נפשית, הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי.

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרנות כפייתית ידועה בעולם הפסיכולוגיה כתת-הפרעה, המשתייכת לתופעות הידועות בשם המקצועי הפרעה טורדנית-כפייתית. האגרנות הכפייתית היא הפרעה נפשית המלווה בלא מעט קשיים וסבל עבור האנשים הסובלים מהבעיה, ואף מובילה אותם לניתוק מוחלט מסביבתם הקרובה עם הזמן. אגירת הפריטים במסגרת האובססיה יכולה לבוא לידי ביטוי באיסוף עיתונים, דברי דואר, שמירה קנאית על פריטי ריהוט וחפצים ישנים, והיא יכולה להופיע בצורות ביטוי מורכבות יותר, המובילות את האגרן הכפייתי לאסוף חפצים ופריטים מהרחוב ולהביא אותם אל ביתם, לרבות, בקבוקי שתייה, שקיות ניילון, קופסאות נעליים וכדומה. במקרים חריגים וקשים במיוחד של תופעת האגרנות הכפייתית, ניתן למצוא אנשים האוגרים אל תוך ביתם גם מוצרי מזון מרקיבים, גללי צואה של חיות מחמד, פסולת סביבתית ועוד.

הסיבות המובילות לאגרנות כפייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות להתפרצות תופעת האגרנות הכפייתית נובעת מצורך אינסטינקטיבי של רוב בני האדם, בנוגע לשמירה ואגירת חפצים ופריטים שונים לצורכי הישרדות. ברגע שלפעולת האגירה הנורמטיבית ישנם גם סממנים של תופעות ה-OCD, הצורך הקיומי הופך לאובססיבי, ופעולת האגירה הופכת לכפייתית ומסוכנת. בין הסיבות הנפוצות ביותר להתפרצות תופעת האגרנות הכפייתית בקרב נשים וגברים בני כל הגילאים נמצא:

  • אגירה המונעת מחרדה ופחד - כתוצאה מפחד הולך ומחמיר ממחסור עתידי של פריט או חפץ מסוים, בין אם מדובר לצורכי שימוש אישיים ובין אם מדובר לצורכי שימוש המוניים.
  • אגירה סנטימנטלית - אנשים הנוטים לפתח רגשות ויחס אהדה חיבה לחפצים הישנים שלהם.
  • אגירה המונעת מאמונות תפלות - אגרנים רבים מפתחים קשר ישיר בין "מזל רע" העלול לתקוף אותם לבין השלכת פריט או חפץ מסוים הנמצא ברשותם.
  • אגירה כביטוי נפשי לטרגדיות אישיות - אנשים שעברו טרגדיה אישית או טראומה במהלך חייהם, ולא הסתייעו בשירותים מקצועיים להתמודדות עם הטרגדיה/טראומה, עלולים להפנות את סבלם הנפשי לפעילות אובססיבית במסגרת אגירה כפייתית וחיטוט בערימות אשפה ופסולת מכל סוג.

ברוב המקרים, אנשים הסובלים מתופעת האגרנות הכפייתית מופעלים עם הזמן באופן אינסטינקטיבי על ידי אובססיות ופחדים, הגורמים להם להיכנע ליצר הכפייתי המשתלט עליהם, וזאת גם במקרים בהם האגרן מודע היטב לכל הסכנות החברתיות והבריאותיות הניצבות בפניו.

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמירה כפייתית של פריטים ישנים שחלקם אינו נמצא בשימוש
  • רכישה מוגזמת של מוצרי מזון ופריטים שונים לבית
  • קושי וחרדה בכל הקשור להשלכת חפצים מהבית
  • איסוף עיתונים, דברי דואר, מגזינים וכדומה
  • חיטוט בערימות אשפה ואיסוף פריטים שונים מפחי האשפה
  • ריחוק חברתי הולך ומעמיק
  • נטייה להתבודדות

סכנות נלוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגרנות כפייתית, גורמת סבל לא רק לאדם הסובל מהבעיה, אלא גם לסביבתו הקרובה. בחלק גדול מהמקרים, דירותיהם של האגרנים הכפייתיים אטומות וחשוכות לאורך כל שעות היממה, וזאת כתוצאה מתוך תחושת קנאות לפרטיותם וגם מתוך תחושת בושה המתלווה לחייהם. לרוב, האגרנות הכפייתית עלולה להוביל למספר סכנות בשני תחומים עיקריים, האחד בתחום הבריאותי – אישי וסביבתי, והשני בתחום הנפש.

סכנות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגירה כפייתית בשטח מגורים עלולה להוביל להופעת ריחות צחנה העולים מחלל הדירה ומתפשטים ליתר חללי המגורים הסמוכים לה.
  • הופעת תחלואים ומפגעים סביבתיים כתוצאה מהופעת חרקים ומזיקים בשטח הדירה.
  • תחלואים הנובעים כתוצאה מריבוי החפצים בשטח המגורים: אבק, קרדית האבק, פטרת הקיר, עובש, ריקבון של רהיטים שונים בשטח הדירה ועוד – אבק מצטבר בדירה כתוצאה מאיסוף קדחתני של חפצים שאינם בשימוש.
  • חוסר היגיינה - אגרנות ברמות מתקדמות אינן מותירות אפשרות לניקיון והיגיינה בסיסית.
  • הופעת מכרסמים ומזיקים אחרים בדירה.
  • הופעת עובש בקירות הדירה.
  • קשיי נשימה ותחושת מחנק כתוצאה מריבוי החפצים בדירה.
  • סכנת התלקחות הפריטים שנאגרו והפיכת הדירה למלכודת אש עקב חסימת חלונות ודרכי מילוט אחרות.

ברמה הנפשית, האגירה הכפייתית עלולה להוביל את האדם הסובל ממנה למצבי חרדה ודיכאון כתוצאה מחוסר היכולת הנפשית להתגבר על הבעיה ממנה הוא סובל, וכתוצאה מרגשות הבושה והאשם בנוגע לבעייתו הנפשית. במקרים רבים, מעדיפים האגרנים הכפייתיים להדחיק את הבעיה באמצעות ריחוק וניתוק סביבתי וחברתי, דבר המוביל אותם למצבי דיכאון קיצוניים ואף למחשבות אובדניות.

דרכי ההתמודדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות[דרוש מקור], המודעות לתופעות האגרנות הכפייתית, מאפייניה, סכנותיה והשלכותיה, הולכת וגדלה, ויחד עם הגברת המודעות, הולכים ומתרבים גם אמצעי הטיפול השונים, הן במסגרת טיפול תרופתי לטיפול בבעיה הנפשית ובמצבי החרדה, והן במסגרת שיטות טיפול פסיכולוגיות חדשות.

עזרה לאגרן כפייתי, חייבת להתחיל בסביבה תומכת שתלווה את האדם הסובל מהבעיה לאורך כל הדרך. כיום, עומדים לרשות האגרנים הכפייתיים מספר מוקדי סיוע שיכולים להעניק לכם את כל הייעוץ המקצועי בנוגע להתנהלות בחיי היומיום עם האגרן הכפייתי. מוקדי סיוע אלו כוללים בין היתר: פנייה לבעל מקצוע בתחום הנפש (פסיכיאטר, פסיכולוג, מאמן אישי וכו), רשויות מקומיות המפעילות עובדי רווחה ועובדים סוציאליים לצורך טיפול בבעיה, ומספר קבוצות תמיכה העוסקות בנושא ופעילות בכל רחבי ישראל.

אגרן כפייתי הוא אדם המודע ברוב המקרים לבעיה ולסכנות הטמונות בה, וברוב המקרים הוא מעוניין בעזרה ובתמיכה תמידית. בשלבים הראשונים של מתן העזרה מומלץ לא להפעיל לחץ מאסיבי על הסובל מהבעיה, ולהעניק לו תחושה אמיתית של אמפתיה למצבו. בשלב השני, מומלץ לערב אנשי מקצוע לצורך פתרון הבעיה וההתמודדות העתידית, ורק לאחר מכן, ניתן לשכנע את האדם בדבר הצורך לבצע פינוי יסודי של כל החפצים המיותרים והלא שימושיים משטח דירתו. ברוב המקרים, פעולות הפינוי הן השלב הקשה ביותר עבור האגרן הכפייתי, וגם אותן יש לבצע ברגישות גבוהה והתייחסות ספציפית למקרה.

טיפול בדירות השייכות לאגרנים כפייתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיון החפצים השונים הנמצאים ברחבי הדירה (מיון על פי חפצים וציודים המהווים סכנה ומטרד סביבתי לבין חפצים שניתן להמשיך להשתמש בהם בעתיד)
  • פינוי יסודי של כל החפצים והפסולת מתוך הדירה
  • ניקיון יסודי של כל חלקי הדירה, לרבות, טיפול בתחלואים שונים המופיעים בדירה:עובש על הקירות, פטרת רצפתית, ארונות מטבח מוזנחים וכדומה.
  • צביעת הדירה וטיפול יסודי בכל מתקני הדירה:דלתות, חלונות, תריסים וכו.
  • שירותי הדברה בשטח הדירה וסביבתה במידת הצורך.

פעולות אלו ונוספות נועדו להשיב את הארגון והסדר לדירה, ולאפשר לאדם הסובל מהבעיה ליהנות מסביבת מגורים נקייה יותר, מסודרת יותר ובריאה הרבה יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.