אג'ליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אג'ליל
جليل
Jalil003.jpg
שרידי הבית מהכפר אג'ליל על רכס כורכר ליד חניון "סינמה סיטי"
מחוז מחוז לוד
נפה נפת יפו
שטח נכון ל-1945 [1]10,592 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 660 מתוכם 210 יהודים
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה סוף מרץ-תחילת אפריל 1948
יישובים יורשים הרצליה, רמת השרון, גליל ים
מיקום אג'ליל
אג'ליל
אג'ליל

אִגְ'לִילערבית: إجليل, או גַ'לִיל,جليل) היה כפר ערבי בקרבת חוף הים התיכון, כ-10 ק"מ צפונית ליפו. תושבי הכפר עזבו אותו במהלך מלחמת העצמאות. ייתכן שמקור השם אִגְ'לִיל הוא ביישוב "גליל", שנזכר בספרות השומרונית הקדומה.‏[2]. באזור שבו היו אדמות הכפר נמצאות כיום בתחומי הערים הרצליה ורמת השרון, קיבוץ גליל ים ומחנה גלילות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר נקרא ככל הנראה על שמו של שיח' צאלח עבד אל-ג'ליל, שקברו מוקם בסמוך. השם "גליל" נזכר בספרות השומרונית[3] והוא השתמר כנראה בשם הכפר. תושבי הכפרים היו מוסלמים, והתפרנסו מחקלאות ומדיג. בתקופת המנדט הבריטי פוצל הכפר לשני חלקים - ג'ליל א-שמאליה (הצפוני) וג'ליל אל-קבליה (הדרומי), שהיה החלק הגדול יותר.

בשנת 1881 סומן הכפר על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל ("Survey of Western Palestine").

במפקד האוכלוסין שנערך ב-1922 מנתה אוכלוסיית הכפר 154 נפשות. ב-1931 כבר נמנו בכפר 305 נפשות‏[4]. על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בשני חלקי הכפר, הצפוני והדרומי, כ-660 תושבים, כאשר במניין זה נכללו 210 יהודים. בשנה זו היו למעלה מ-6,500 דונם מסך שטחי הכפר בבעלות יהודית‏[5].

בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקנו חלק מאדמות הכפר, ובהמשך נבנו עליהם (ועל אדמות שנקנו מכפרים שכנים נוספים, כמו אל-חרם) היישובים היהודיים הרצליה, רמת השרון (אז שכונה בשם "עיר שלום") וגליל ים. הקשרים בין המתיישבים היהודים לתושבי אג'ליל היו ידידותיים.[דרוש מקור]

בינואר 1948 השתתף נציג אג'ליל, ג'מיל ג'אסר, לצד נציגי כפרים אחרים מהאזור (כמו שייח' מוניס, אבו קישק), בפגישה עם נציגי הכוחות הלוחמים העבריים. הפגישה התקיימה בפתח תקווה, בביתו של אברהם שפירא. בפגישה הביעו מנהיגי הכפרים את רצונם בשלום והצהירו שלא ייתנו מחסה לכוחות צבא ערביים וכי במקרה הצורך יפנו לעזרת "ההגנה" לקבלת הגנה וכלכלה‏[6].

בתחילת מרץ הגיעו קצינים מצבא השחרור הערבי שחנה בשומרון לכפרים הסמוכים לתל אביב במטרה לארגן את הגנתם. לוחמי צבא השחרור דרשו מתושבי שייח מוניס, אג'ליל ואבו קישק לפנות את הנשים והילדים ולהשאיר רק גברים בגיל צבא. על פי יואב גלבר פעולות אלה גרמו לאנשי ההגנה לתכנן את כיבוש הכפרים על מנת למנוע השתלטות של צבא השחרור על האזורים סמוכים לתל אביב. במרץ השתלטה ההגנה על הכפרים שייח מוניס וסומייל ובראשית אפריל השתלטה ההגנה ללא קרב על אג'ליל שכבר היה ריק מתושביו על פי הוראות צבא השחרור‏[7].

ב-26 במאי 1948 הוקם בכפר הנטוש מחנה שבויים[8]. עם תום מלחמת העצמאות התווספו חלק מאדמות הכפר ליישובים הרצליה ורמת השרון; על חלק אחר מהאדמות הוקמו מחנות צבא, בהם בית הספר להנדסה צבאית. במרכז הכפר הוקמה מעברה, "מעברת ג'ליל" שנקראה רשמית "מעברת גלילות"‏[9], בשנת 1954 המעברה צורפה להרצליה, בשנת 1960 פורקה המעברה סופית - תושבי המעברה שוכנו בשיכונים שנבנו בהרצליה והשטח נשאר בתחומי הרצליה. על חלק מאדמות הכפר שבתחומי רמת השרון הוקם המרכז המסחרי "רב מכר" ובו מתחם בתי הקולנוע סינמה סיטי. כמה מבתי הכפר נותרו על תלם בתוך המחנה הצבאי גלילות, וליד חניון מתחם בתי הקולנוע נותרו שרידים של מבנה בודד על צוק כורכר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אג'ליל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו השטח הכולל, כאשר 8,692 השתייכו לג'ליל אל-קבליה ו-1,900 לג'ליל א-שמאליה
  2. ^ כל מקום, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1967, עמוד 92
  3. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, הערך "גליל-ים" עמ' 232 והערך "גלילות" עמ'241.
  4. ^ מעין הס-אשכנזי, ‏ההגירה הערבית אל השרון בתקופת המנדט, קתדרה 16, תמוז תשס"ה
  5. ^ Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין ריממברד
  6. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947‬ תל אביב : עם עובד, תשנ"א 1991. עמוד 62
  7. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, ‫ אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, עמ' 149
  8. ^ אלון קדיש (עורך), מלחמת העצמאות תש"ח תש"ט - דיון מחודש, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 569
  9. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך גלילות עמ' 241.‏

קואורדינטות: 32°09′30.46″N 34°48′46.18″E / 32.1584611°N 34.8128278°E / 32.1584611; 34.8128278