אג'נדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אג'נדהלטינית דרך האנגלית: Agenda) מילה שפירושה סדר יום, לוח זמנים, תוכנית, סעיף המפרט סדרת פעולות וזמנן, סדרת אירועים מפורטים עם ציון זמנם, סדרת אירועים מתוכננים, לוח פעילויות לפי סדר הזמן, אך משמשת את דוברי העברית הישראלית (בעקבות Political agenda באנגלית) לתיאור סדר היום הציבורי שאדם או קבוצה מעוניינים לקדם.

במדיניות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת אג'נדה היא השלב הראשון מבין ארבעה בתהליכי מדיניות ציבורית. לאחר שנבחרת אג'נדה מעוצבת המדיניות הרצויה, השלב השלישי הוא יישום המדיניות והרביעי הוא הערכתה.

חוקרי מדיניות ציבורית מצביעים על מספר מודלים אפשריים לקביעת אג'נדה. לפי מודל הייזום החיצוני, קבוצות אינטרס מחוץ לממשל מקדמות נושא מסוים, וקיומו בשיח הציבורי הופך אותו גם לאג'נדה של הממשל. מודל זה אופייני במשטרים ליברליים. לפי מודל המוביליזציה, הממשל עצמו הוא שמקדם אג'נדה, ומגייס תמיכה מהציבור למעשיו. מודל זה אופייני במשטרים טוטליטריים וחד-מפלגתיים. לפי מודל שלישי, מודל הייזום הפנימי, קידום אג'נדה שאינה נחשפת לציבור נעשה בידי גורמים המקורבים לממשל או בממשל עצמו. במרבית המקרים, קידום אגנ'דה נעשה כשילוב של שלושת המודלים.

ג'ון קינגדון חקר מדוע נושאים מסוימים הופכים לאג'נדה ואחרים לא, ופיתוח תאוריה שכינה "תאוריית שלושת הזרמים". לפי תאוריה זו, יש שלושה זרמים - זרם הבעיות, זרם חלופות המדיניות וזרם הפוליטיקה. לפי תאוריה זו, בכל רגע נתון יש בעיות שממתינות לפתרון, יש הצעות פתרון שלא תמיד מתאימות לבעיות הקיימות, ויש חילופי שלטון. כשכל הזרמים משתלבים זה בזה - משטר פוליטי מסוים שיש לו פתרון מסוים לבעיה מסוימת - תקודם האג'נדה. קינגדון מצביע גם על בעיה אפשרית שיוצרת תאוריה זו - לעתים קבוצות אינטרס מנסות לקדם בעיה מסוימת או פתרון מסוים, ובהינתן המצב הפוליטי הספציפי, ייתכנו מקרים שבהם שילוב הזרמים יוביל לכך שהפתרון שנמצא לבעיה אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר, או שהבעיה שפיתרונה הפך לאג'נדה אינה הבעיה שפיתרונה הוא החשוב או הדחוף ביותר.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות ופוליטיקאים מציגות לציבור אג'נדה בתחומים שונים - המדיני, החברתי, הסביבתי, וכדומה, כדי שיוכלו לבדל עצמם מאחרים. כך, למשל, אמר חבר הכנסת אופיר פינס בהתייחסו למצבה של מפלגת העבודה: "צריך לייצר אג'נדה משלנו. צריך להכין תוכנית מדינית וביטחונית".‏‏‏[1]

גופים ציבוריים משתמשים לעתים במונח "אג'נדה" כדי לתאר קידום סדר יום מסוים. כך למשל "אג'נדה 21" הוא שמה של תוכנית שיזם האו"ם לקידום פיתוח בר-קיימא במאה ה-21. המועצה הלאומית לכלכלה הגישה לממשלת ישראל בשנת 2007 הצעה לתוכנית כלכלית-חברתית רב-שנתית, אותה כינתה "האג'נדה"‏‏.‏[2]

לעתים, עצם קיומה של אג'נדה מסוימת נתפש כדבר שלילי. אהרן ברק התנגד למינויה של רות גביזון לבית המשפט העליון משום ש"יש לה אג'נדה... ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון"‏‏.‏[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטילה שומפלבי, פינס על העבודה: צריכים לייצר אג'נדה, באתר ynet‏, 15.9.2006
  2. ^ אג'נדה כלכלית חברתית לישראל 2010-2008 באתר משרד ראש הממשלה
  3. ^ ‏שני מזרחי, ברק: "מתנגד למינוי גביזון כי יש לה אג'נדה", באתר ynet‏, 11.11.2005