אדד-ניררי השני
 | |||||
| לידה |
המאה ה־10 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
891 לפנה״ס | ||||
| מדינה |
האימפריה האשורית החדשה | ||||
| |||||
  | |||||
אדד-נִרַרִ השני מלך באשור בשנים 911–891 לפנה"ס, ונחשב למלך הראשון באימפריה האשורית החדשה. היה בנו של אשור-דן השני, מלך אשור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדד-ניררי השני נחשב למייסדה של האימפריה האשורית החדשה.
הוא היה זה שחילץ את ארץ אשור סופית מאחיזתם של הארמים בצפון-מערב, והוא שפתח את הפרק האחרון והמזהיר ביותר בתולדותיה של ארץ אשור. המלחמה שהוא פתח בה וניצח, נחשבה בעיניו למלחמת שחרור לאומית. הוא לא חיכה להתקפות שכניו, אלא יזם בעצמו מסעות מלחמה נגדם. בכתובותיו, הדגיש אדד-ניררי את החידוש שבכיבושיו לאחר השפל המדיני בדורות שקדמו לו.
את סדרת מסעותיו הוא פתח במסע לכיוון הפרת על מנת לפתוח את הדרך עד חבור והמורדות הדרומיים של הרי ארמניה. הוא שלח משלחת עונשין נגד האח'למו והארמים שבארץ סוח'ו על הפרת התיכון האזור שפך החבור לנהר פרת. כתוצאה מכך הביא לדיכוי פעילותם למשך מספר שנים. בצפון הוא ערך שבעה מסעות מלחמה כנגד הארמים שבאזור הרי כשיארי (טור עבדין) – רכס געשי ממזרח למרדין (Mardin), אזור שממנו הם איימו על העיר נינוה – עד שלבסוף הוא הצליח להפוך אזור זה לפרובינציה אשורית. במלחמה זו הופיע אלמנט חדש, שהפך מאוחר יותר לדפוס קבוע אצל אשור: אדד-ניררי לקח גדודי רכב מהעמים הנכבשים וצירפם אל הצבא האשורי. אשור בנתה את כוחה, במידה רבה, תוך כדי ניצול כוח האדם שנלקח בשבי.
אדד-ניררי ערך צפונה יותר מסע אל כומאני בקפדוקיה, משם פנה לכיוון ארץ אררט, ובמסעו חזרה סיפח את ארץ כותמוח'י. באותו אזור הוא ערך מסעות נגד "ארצות נאירי", אם כי ככל הנראה לא הגיע לתוצאות של ממש. במזרח הוא יצא נגד ארץ לולומה (לולובים), באזור הרי הזגרוס, ונגד ארץ זמוא (Zamua; באזור סולימאניה של ימינו) באותו אזור. בדרום נלחם אדד-ניררי נגד ארץ בבל והנחיל שתי תבוסות לשמש-מודמיק, מלך בבל. כתוצאה מכך איבדה בבל רצועת קרקע גדולה צפונית לנהר הדיאלה ועיירות גבול על הפרת התיכון – את היט (Hit) וזנקו (Zanqu). מסע נוסף נגד נבו-שום-אוכין, יורשו של שמש-מודמיק, הסתיים ככל הנראה בלי הכרעה ובעקבותיו נחתם חוזה שלום בין אשור לבבל למשך כ-80 שנה.
סיכום מסעותיו של אדד-ניררי מראה כי הארמים גורשו מעמק החידקל וסולקו מהרי טור עבדין; אדד-ניררי החזיר לידי אשור גם מספר ערים במזרח הג'זירה – ערים שנלקחו בשעתו על ידי הארמים מידי אשור. במזרח פעל אדד-ניררי באזור כורדיסטן של ימינו ודחק את יושביו של אזור זה חזרה למרומי ההרים. האשורים תקפו גם את דרומה של ארץ בבל.
מלבד הפעולות הצבאיות דאג אדד-ניררי גם לארגון ממלכתו מבפנים – הוא ערך תיקונים במנהל וקבע בין השאר את סדרי הרוטציה במוסד ה"לימו", שלפיו נקראו ונמנו השנים בממלכת אשור. מימיו ואילך קיימות רשימות "אפונים" סדירות שנמצאו בספריית אשורבניפל. בתחום המשק והכלכלה הוא המשיך בפעולותיו של אשור דן השני, ובדומה לו שכלל את מתקני החריש וההשקאה, והגדיל את יבולי התבואה. אדד-ניררי מתפאר גם שהגדיל את מספר סוסיו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקודם: אשור-דן השני (934 – 912) |
מלכי אשור שנים 911 עד 891 לפנה"ס |
הבא: תִכֻלתִ נִנֻרתַּ השני (890 – 884) |