אדה (ספר)
אֶדָה (איסלנדית: Edda), במקור שמו של ספר אשר כתב סנורי סטורלוסון במאה ה-13. לאחר מכן, התחיל השם להתייחס גם לאוסף שירים העוסק במיתולוגיה נורדית. ספרו המקורי של סנורי ידוע כעת בשם "האדה הפרוזאית" או "האדה הצעירה" ואילו אוסף הפואמות נקרא "האדה הפואטית" או "האדה המבוגרת".
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש המילה "אדה" הוא לא לגמרי ברור, ויש כמה תאוריות. יש החושבים שפירושה "שירה" (מלשון "óðr" בנורווגית עתיקה), יש הטוענים שפירושה "אמונה" (השוואו "קרדו") ויש הקושרים את הפירוש למילה בנורווגית עתיקה שפירושה "סבתא רבתא".
האדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדה הפרוזאית היא מדריך למשוררים אותו כתב סנורי סטורלוסון בסביבות 1220, עד היום נשתמרו שבעה כתבי יד. המדריך מכיל סיפורים ומידע רב אודות המיתולוגיה הנורדית, זאת כדי לספק חומרי גלם עבור קוראי הספר. היכרות עם סיפורי המיתולוגיה והקשרים בין הדמויות השונות חיונית כדי לאפשר למשוררים להבין מטפורות ותחליפי שמות ציוריים וכן כדי לשלבם בשיריהם. בנוסף, מסביר הספר על כתיבת השירה ומתאר את דקויות האליטרציה.
שתי השפעות משמעויות של הסופר על החומר המקורי ניכרות בספר. ראשית, סנורי היה נוצרי ועטף את כל הסיפורים בסיפור מסגרת המסביר כי גיבורי המיתולוגיה היו למעשה אנשים רגילים אשר מעשיהם גרמו להופעת כתות לאחר מותם. חרף אמונתו, התייחס סנורי בכבוד למסורות האליליות של עמו והאלים לא מוצגים באור שלילי. עם זאת, ישנם הבדלים מול מקורות אחרים הנובעים ככל הנראה מהשקפת עולמו הנוצרית. שנית, ניסה סנורי להכניס סדר ואחידות למגוון הסיפורים ולהכניס אותם להקשר סיפורי אחד. לשם כך נאלץ ככל הנראה לשנות חלקים מסוימים שכן הסיפורים נכתבו על ידי אנשים שונים ולא היו מתואמים ביניהם.
האדה השירית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדה השירית היא שם לאוסף של שירים (או "שירות") נורדיות עתיקים. יחד עם ספרו של סנורי, מהווה האדה הפרוזאית את המקור החשוב ביותר למיתולוגיה הנורדית ולאגדות הגרמאניות. החלק הראשון של האדה עוסק בעולם המיתולוגי, מיצירתו ועד האירועים אשר יביאו להשמדתו, וכן בדמויות מפתח כגון אודין, לוקי ותור. חלקו השני של האוסף מספר על גיבורים כגון סיגוּרְד קוטל הדרקונים והולקיריה בְרינְהילְד.
רוב השירים נמצא בכתב היד הנקרא "Codex Regius" - "כתב היד של המלך". כתב היד נכתב במאה ה-13 וזכה להתייחסות רק בשנת 1643, כאשר הגיע לידיו של בְרינְיוֹלְפוּר סְוֵינְסוֹן, הבישוף של סְקַלְהוֹלְט. בשלב זה, עבודתו של סנורי כבר הייתה מוכרת היטב וחוקרים שיערו כי יש אדה נוספת - מבוגרת יותר - ממנה שאב וציטט סנורי כדי ליצור את ספרו - האדה הצעירה. בְרינְיוֹלְפוּר ייחס את כתיבת הספר ל"סֵיימוּנְדור המלומד", כומר מפורסם מהמאה ה-12. חוקרים בני זמננו שוללים ייחוס זה ואולם השם "האדה של סֵיימוּנְדור" עדיין קיים. שמו הלטיני של Codex Regius נובע מכך שבְרינְיוֹלְפוּר העניק אותו במתנה למלך דני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- [1]האדה האיסלנדית - תרגום שאול שטרניכובסקי מאיסלנדית לעבברית
- שירת הצפון-מבחר האדה האיסלנדית - בעברית
- האדה הפרוזאית - תרגום לאנגלית של ארתור ברודור.
- האדה השירית - תרגום לאנגלית של הנרי בלואוס.
- המאמר Ten Scandinavian and North English Etymologies של אנטולי ליברמן - כולל בין השאר הסבר על האטימולוגיה של השם אדה.
- אדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אדה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
