אדה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת כתב יד איסלנדי מן המאה ה-18 של האדה הפרוזאית, הספרייה הלאומית של איסלנד. על הכריכה דמויות וחיות מהמיתולוגיה. למעלה, אבי האלים אודין והעורבים המשרתים אותו (הוּגין ומוּנין). בשורה השנייה נמצא מיולניר, פטישו של האל תור. את השורה שלישית תופסים האל היימדייל והפרה אוֹדְהוּמְבְלַה המופיעה בסיפור בריאת העולם. בשורה האחרונה נמצא סְלֵייפְניר, סוסו של אודין וצאצאו של לוקי, ההיכל ואלהלה והזאב פֵנְריר.

אֵדה (איסלנדית: Edda), במקור שמו של ספר אשר כתב סְנוֹרי בן-סטורלא (Sturluson) במאה ה-13. לאחר מכן, התחיל השם להתייחס גם לאוסף שירים העוסק במיתולוגיה נורדית. ספרו המקורי של סנורי ידוע כעת בשם "האדה הפרוזאית" או "האדה הצעירה" ואילו אוסף הפואמות נקרא "האדה השירית" או "האדה המבוגרת".

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המילה "אדה" הוא לא לגמרי ברור, ויש כמה תאוריות. יש החושבים שפירושה "שירה" (מלשון "óðr" בנורבגית עתיקה), יש הטוענים שפירושה "אמונה" (השוואו "קרדו") ויש הקושרים את הפירוש למילה בנורבגית עתיקה שפירושה "סבתא רבתא".

האדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדה הפרוזאית היא מדריך למשוררים אותו כתב סנורי סטורלוסון בסביבות 1220, עד היום נשתמרו שבעה כתבי יד. המדריך מכיל סיפורים ומידע רב אודות המיתולוגיה הנורדית, זאת כדי לספק חומרי גלם עבור קוראי הספר. היכרות עם סיפורי המיתולוגיה והקשרים בין הדמויות השונות חיונית כדי לאפשר למשוררים להבין מטאפורות ותחליפי שמות ציוריים וכן כדי לשלבם בשיריהם. בנוסף, מסביר הספר על כתיבת השירה ומתאר את דקויות האליטרציה.

שתי השפעות משמעויות של הסופר על החומר המקורי ניכרות בספר. ראשית, סנורי היה נוצרי ועטף את כל הסיפורים בסיפור מסגרת המסביר כי גיבורי המיתולוגיה היו למעשה אנשים רגילים אשר מעשיהם גרמו להופעת כתות לאחר מותם. חרף אמונתו, התייחס סנורי בכבוד למסורות האליליות של עמו והאלים לא מוצגים באור שלילי. עם זאת, ישנם הבדלים מול מקורות אחרים הנובעים ככל הנראה מהשקפת עולמו הנוצרית. שנית, ניסה סנורי להכניס סדר ואחידות למגוון הסיפורים ולהכניס אותם להקשר סיפורי אחד. לשם כך נאלץ ככל הנראה לשנות חלקים מסוימים שכן הסיפורים נכתבו על ידי אנשים שונים ולא היו מתואמים ביניהם.

האדה השירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדה השירית היא שם לאוסף של שירים (או "שירות") נורדיות עתיקים. יחד עם ספרו של סנורי, מהווה האדה הפרוזאית את המקור החשוב ביותר למיתולוגיה הנורדית ולאגדות הגרמאניות. החלק הראשון של האדה עוסק בעולם המיתולוגי, מיצירתו ועד האירועים אשר יביאו להשמדתו, וכן בדמויות מפתח כגון אודין, לוקי ותור. חלקו השני של האוסף מספר על גיבורים כגון סיגוּ‏רְד קוטל הדרקונים והולקיריה בְרינְהילְד.

רוב השירים נמצא בכתב היד הנקרא הCodex Regius - "כתב היד של המלך". כתב היד נכתב במאה ה13 וזכה להתייחסות רק בשנת 1643, כאשר הגיע לידיו של בְרינְיוֹ‏לְפוּ‏ר בן-סוויין (סְוֵינְסוֹ‏ן), הבישוף של סְקַ‏לְהוֹ‏לְט. בשלב זה, עבודתו של סנורי כבר הייתה מוכרת היטב וחוקרים שיערו כי יש אדה נוספת - מבוגרת יותר - ממנה שאב וציטט סנורי כדי ליצור את ספרו - האדה הצעירה. בְרינְיוֹ‏לְפוּ‏ר ייחס את כתיבת הספר ל"סֵיימוּ‏נְדור‏ המלומד", כומר מפורסם מהמאה ה-12. חוקרים בני זממנו שוללים ייחוס זה ואולם השם "האדה של סֵיימוּ‏נְדור" עדיין קיים. שמו הלטיני של Codex Regius נובע מכך שבְרינְיוֹ‏לְפוּ‏ר העניק אותו במתנה למלך דני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]