אדוארד ברנספילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אדוארד ברנספילדאנגלית: Edward Bransfield‏; 17851852) היה ימאי בריטי ממוצא אירי-קתולי, מגלה ארצות, ממגליה הראשונים של יבשת אנטארקטיקה והראשון שנחת על היבשת עצמה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנספילד נולד בקורק, אירלנד. בגיל 18, ב-1803 התגייס ברנספילד לצי המלכותי הבריטי, בין היתר השתתף בקרב טרפלגר ב-1805. ב-1812 היה לנווט של ספינה בת 10 תותחים. ב-1816, כנווט של ספינה בת 50 תותחים היה שותף להפגזת אלג'יר. ב-1817 הוצב בשייטת הפסיפית בוולפראיסו שבצ'ילה.

ב-1819 גילה קברניט ספינות הסוחר ויליאם סמית את איי שטלנד הדרומיים בעת שסטה דרומה מנתיבו בין בואנוס איירס לאיי פוקלנד. כאשר הגיעה ספינת הבריג שלו, "ויליאמס", לוולפראיסו החליט מפקדו של ברנספילד לחקור את האזור ביתר פירוט ומינה את ברנספילד למפקד ה"ויליאמס", סמית נותר בתפקידו כנווט וסגנו של ברנספילד. ב-28 בינואר 1820 נחת ברנספילד באחד מאיי שטלנד הדרומיים והכריז עליו כ"אי ג'ורג' השלישי", תוך שהוא תובע בעלות עליו בשם הכתר. בהמשך גילה את אי הפיל ואת האי קלרנס ומיפה אותם.

בהמשך פנה דרומה, תוך שהוא עובר את המיצר בין האיים לבין חצי האי האנטארקטי, שב-1822 קרא לו ג'יימס ודל "מיצר ברנספילד". ב-30 בינואר נחת בחצי האי "השילוש הקדוש", הנקודה הצפונית ביותר ביבשת אנטארקטיקה (פרט לחצי האי האנטארקטי). למרות שברנספילד לא היה מודע לכך, הקדים אותו האדמירל הרוסי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ביומיים בגילוי חצי האי האנטארקטי.

עם חזרתו לוולפראיסו מסר ברנספילד את הדוחות שלו ומפותיו למפקדו והם הועברו לאדמירליות בלונדון.

מעט מאד ידוע על חייו של ברנספילד בהמשך. הוא נפטר בגיל 67. קברו המוזנח, בחצר כנסייה בברייטון התגלה ב-1997 ושופץ על ידי בני משפחתו בסיוע קרן המורשת האנטארקטית הבריטית[1].

הספינה RRS Bransfield, ששימשה את משלחת המחקר האנטארקטית הבריטית (British Antarctic Survey - BAS) בין השנים 1991 - 1999 נקראה על שמו, כמו גם הר, אי ומיצר שגילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]