אדוארד ג'י רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד ג'י רובינסון בסרט "עשרת הדיברות" ב-1956
הרמטכ"ל יגאל ידין מעטר את השחקן אדוארד ג'י רובינסון בסמל צה"ל בעת ביקורו בישראל בשנת 1950

אדוארד ג'י רובינסון (Edward G. Robinson;‏ 12 בדצמבר 1893 - 26 בינואר 1973) היה שחקן קולנוע ותיאטרון יהודי-אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון נולד כעמנואל גולדנברג בבוקרשט בירת רומניה למשפחה יהודית דוברת יידיש. בילדותו, בשנת 1903, היגרה משפחתו לניו יורק. התעניינותו בעולם המשחק וכישרונו המתפתח זיכו את רובינסון במלגה מטעם האקדמיה האמריקאית לאומנויות הדרמה. בעקבות זכייתו, שינה רובינסון את שמו לאדוארד ג'י רובינסון, כאשר הג'יי מסמלת את שם משפחתו המקורי. קריירת המשחק שלו החלה בשנת 1913 ובשנת 1915 ערך את הופעת הבכורה בתיאטרון ברודוויי המפורסם. יחד עם Jo Swerling כתב את הקומדיה "The Kibitzer" (הקיביצר; הקבצן ביידיש) וב-1916 הופיע בסרט הראשון, בסרט האילם Arms and the Women. את מקומו בעולם הקולנוע קבע ב-1931 עם הופעתו בתפקיד ריקו בנדלו ב-Little Caesar (עם דאגלס פיירבקנס הבן) ואת התמחותו בתפקיד של מפיונר הוכיח בסרט קי לארגו (1948). בשנת 1927 נשא לאישה את השחקנית גלאדיס לוייד.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-30 עזב רובינסון את התיאטרון והחליט להשקיע את מירב זמנו בתעשיית הקולנוע. משחקו עטור השבחים בסרט הקיסר הקטן בשנת 1931 בו גילם דמות של עבריין, זיכה את רובינסון בתדמית של בחור קשוח, דבר אשר גרם לליהוקו של רובינסון במספר רב של סרטים כאיש העולם התחתון. עם המוכרים שביניהם ניתן למנות את Five Star Final משנת 1931 Kid Galahad משנת 1937 ו-A Slight Case of Murder משנת 1938.

בתחילת שנות ה-40 זכה רובינסון לתהילה עת גילם תפקידים דרמטיים בסרטים כגון Dr. Ehrlich's Magic Bullet משנת 1940 ו-The Woman in the Window משנת 1945. רובינסון שיתף פעולה במספר סרטים עם המפרי בוגרט ואף זכה כי שמו יופיע לפני בוגרט, ראיה למעמדו הרם של רובינסון.

בשנות ה-60 השתתף רובינסון במספר קלאסיקות קולנועיות ושיתף פעולה עם גדולי השחקנים בתקופה. זכורים בעיקר A Hole in the Head משנת 1959 בו שיתף פעולה עם פרנק סינטרה, The Cincinnati Kid משנת 1965 יחד עם סטיב מקווין.

למרות הקריירה הארוכה והמצליחה, רובינסון מעולם לא היה מועמד לקבלת פרס האוסקר, ואולם בשנת 1973, חודשיים לאחר מותו, זכה רובינסון בפרס הנכסף על מפעל חייו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]