אדוארד הנסליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד הנסליק
Eduard Hanslick
לידה 11 בספטמבר 1825
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוגוסט 1904 (בגיל 78)
באדן, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קארל בפראג, אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סופי וולמות (29 באפריל 18761904) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד הנסליק (Eduard Hanslick; ‏11 בספטמבר 1825 - 6 באוגוסט 1904) היה מבקר מוזיקה ממוצא אוסטרי-בוהמייני שידוע בכך שהיה אחד ממבקרי המוזיקה הבולטים במאה ה-19, אם לא הבולט שבהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסליק נולד בפראג והיה בנם של יוזף-אדולף הנסליק - ביבליוגרף ומורה למוזיקה ממוצא גרמני - ואחת מתלמידותיו לפסנתר, שהייתה בתו של סוחר מווינה. בגיל 18 החל הנסליק ללמוד מוזיקה אצל וצלב טומצ'ק, אחד מהמוזיקאים החשובים בפראג באותן השנים. הנסליק גם למד משפטים באוניברסיטה של פראג שם קיבל גם תואר.

הלימודים כמוזיקאי חובב הובילו את הנסליק לכתיבת ביקורות מוזיקליות - בתחילה עבור עיתונים קטנים, מאוחר יותר ב-Wiener Musik-Zeitung ובסופו של דבר בעיתון הידוע נויה פרייה פרסה, שם עבד עד לפרישתו. כמו כן, הרצאות ללא תשלום באוניברסיטה של וינה, הובילו אותו לקבל ב-1870 משרת מרצה להיסטוריה ואסתטיקה של המוזיקה ומאוחר יותר תואר דוקטור לשם כבוד.

הנסליק שימש לעיתים קרובות כשופט בתחרויות מוזיקליות. כמו כן, הוא החזיק במשרה במשרד התרבות האוסטרי ומילא תפקידים אדמיניסטרטיביים אחרים. הוא פרש אחרי כתיבת זיכרונותיו, אך המשיך לכתוב ביקורות על הפרמיירות החשובות ביותר באותם הימים עד מותו ב-1904 בבאדן.

הטעם של הנסליק היה שמרני. בזיכרונותיו הוא כתב שעבורו ההיסטוריה המוזיקלית מתחילה במוצרט - ונגמרת בבטהובן, שומאן וברהמס. כיום, הוא ידוע בעיקר בשל הביקורת האוהדת שלו כלפי המוזיקה של ברהמס והדחייה של המוזיקה של וגנר, אפיזודה בהיסטוריה של המוזיקה שידועה כמלחמה של הרומנטיקה. המבקר ריכארד פול (Richard Pohl) מה-Neue Zeitschrift für Musik, מייצג את הצד השני של המלחינים המתקדמים מאסכולת המוזיקה של העתיד, שגם ליסט בתוכם. מלחינים אלו העריצו את וגנר, ובחלק מהכתבים שלהם שיוו לו מעמד חצי-אלוהי. כמו כן, רבים מהם בזו למוזיקה של ברהמס.

בהיותו חבר קרוב של ברהמס החל מ-1862, הייתה להנסליק ככל הנראה השפעה על המוזיקה של ברהמס, מעצם העובדה ששמע לעיתים קרובות את המוזיקה שלו לפני שבוצעה בפומבי. אף על פי שהנסליק הכיר בגאוניותו של וגנר, ומאמר מוקדם שלו על Tannhäuser הציג את המלחין בצורה אוהדת, הוא ראה בהישענות של וגנר על דרמה וציור מילים (word-painting) אלמנט זר לטבעה של המוזיקה, שלפי דעתו האקספרסיביות שלה נובעת מהמבנה ולא מקישורים חוץ-מוזיקליים.

המסגרת התאורטית של הביקורת של הנסליק מוצגת בספרו מ-1854, Musikalisch-Schönen (על היפה המוזיקלי), שהחל כביקורת על האסתטיקה הוגנריאנית והפך לטקסט משפיע, שיצא במהדורות רבות ותורגם למספר שפות. יש הטוענים, שהדמות של Beckmesser באופרה Die Meistersinger von Nürnberg של וגנר היא קריקטורה על דמותו של הנסליק (לפי אותן טענות, במקור וגנר רצה לקרוא לדמות Hans Lick). מטרות נוספות לביקורת של הנסליק היו אנטון ברוקנר והוגו וולף.

הנסליק נקרא לעיתים קרובות "יהודי", במיוחד על ידי יריביו האנטישמיים-וגנריאנים. אימו של הנסליק נולדה למשפחה יהודית, אך המירה את דתה לקתולית עם נישואיה לאביו. הנסליק עצמו גדל כנוצרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד הנסליק בוויקישיתוף