אדוארד וירטס

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

אדוארד וירטס

אדוארד וירטס (גרמנית: Eduard Wirths; ‏ 4 בספטמבר 1909 - 20 בספטמבר 1945) היה רופא באס אס ופושע מלחמה נאצי, שירת כרופא האס אס הראשי במחנה ההשמדה אושוויץ מספטמבר 1942 עד ינואר 1945. בפיקודו שירתו במחנה כעשרים רופאי אס אס - בהם יוזף מנגלה, קרל קלאוברג והורסט שומאן, ונערכו ניסויים רפואיים מחרידים בבני אדם, בניגוד מוחלט לאתיקה הרפואית ולמשפט הבינלאומי.

שנים מוקדמות ושירות צבאי

וירטס נולד בעיר גרולדסהאוזן (ליד וירצבורג) בבוואריה, גרמניה, למשפחה קתולית בעלת נטיה לסוציאל-דמוקרטיה. אביו שירת כחובש צבאי במלחמת העולם הראשונה, ובעקבות שירותו סבל מדיכאון, נטה לפציפיזם ועודד את בניו ללמוד רפואה. אדוארד הושפע במיוחד מאביו, ונחשב לרופא קפדן, צייתן ואמין - תכונות שסייעו בקידום דרכו המקצועית. אחיו הצעיר הלמוט וירטס היה רופא נשים מצליח שהגיע לאושוויץ כדי להשתתף בניסויים רפואיים, אך התקשה להתמודד עם המראות הקשים ועזב כעבור מספר ימים.

וירטס למד רפואה באוניברסיטת וירצבורג בשנים 1930-1935, ובאותה תקופה היה לתומך נלהב של המפלגה הנאצית. ביוני 1933 הצטרף למפלגה ולאס אה, בשנת 1934 ביקש לשרת באס אס ובשנת 1939 הצטרף לוואפן אס אס והשתתף בלחימה בנורבגיה ובחזית המזרחית. באביב 1942 עבר התקף לב ובעקבותיו נשלח לשירות עורפי - הוא בחר לעבור הכשרה ניהולית במחנה הריכוז דכאו ומונה לרופא האס אס הראשי במחנה הריכוז נוינגמה ביולי 1942.

שירות באושוויץ

בספטמבר 1942 קודם לדרגת האופט-שטורמפיהרר (סרן) ומונה לרופא האס אס הראשי במחנה ההשמדה הגדול ביותר - אושוויץ, בעקבות הישגיו כרופא ונאמנותו למפלגה הנאצית. אחד מיעדיו הראשונים בתפקיד היה ניסיון לעצור את מגפות הטיפוס שפגעו באנשי האס אס במחנה (שירתו שם אלפי שומרים) - ניסיון שהסתיים בהצלחה חלקית. אסירים שעבדו בפיקודו, לרבות רופאים, זכו להגנה. וירטס הרבה לשבח את עבודתו של יוזף מנגלה, והמליץ לקדמו בדרגה באוגוסט 1944. וירטס זכה להערכה רבה ממפקד המחנה, רודולף הס.

וירטס היה אחראי לניסויים רפואיים שרירותיים, פסבדו-מדעיים ואכזריים שהובילו למותם של אסירים רבים, לרבות ניסויים הקשורים בגינקולוגיה ובמחלות טיפוס. הוא חקר בעיקר גידולים בצוואר הרחם ותהליכי עיקור נשים באמצעות הסרת שחלות וקרינה. וירטס לא השתתף אישית בניסויים, ושלח רופאים מודרכים מטעמו. הניסויים בוצעו בנשים יהודיות בבלוק 10, וכללו בין השאר הליכי כריתה של צוואר הרחם.

באביב 1943 האחריות לניהול הסלקציות במחנה עברה מהמפקדה לצוות הרפואי בראשותו של וירטס, שביצע סלקציות בעצמו. וירטס תיעד את כל מקרי המוות של האסירים במחנה כמוות מסיבות טבעיות, למרות שרובם נרצחו (בני אדם שנרצחו בתאי הגזים עם הגעתם לא נכללו בתיעוד). בספטמבר 1944 קודם לדרגת שטורמבאנפיהרר (רב סרן).

וירטס נלכד בידי בעלות הברית בסיום מלחמת העולם השנייה, הוחזק בידי כוח בריטי והתאבד בתלייה ב-20 בספטמבר 1945.