אדוארד רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד רובינסון
Edward Robinson
1794 –‏ 1863
Edward Robinson.JPG
תרומות עיקריות
חפירות באזור ירושלים - גילוי קשת רובינסון,חקר נקבת השילוח, חפירות באזור באר שבע
קשת רובינסון

אדוארד רובינסון, (1794 - 1863), כומר וחוקר מקרא אמריקאי. מחשובי חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד רובינסון נולד בקונטיקט. למד באוניברסיטה במסצ'וסטס ובברלין. עם שובו לארצות הברית, התמנה כפרופסור לתאולוגיה וכתבי קודש. בסוף ימיו התגורר בבוסטון.

כתבים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון ביטא פנים שונות של כישוריו בכתיבתו. הוא דגל בהפצת ידע לציבור רחב, ולא בהוראתו במגדל-השן בלבד. לכן כתב ספרים רבים שמצטיינים באיכות מחקרית גבוהה ועם-זאת ניתנים לשימוש למשכיל מן השורה.

הוא הוציא בשנת 1843 כתב עת תאולוגי, הראשון בארצות הברית, ה-Bibliotheca Sacra.

ב-1841 הוציא שלושה כרכים של מחקרים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל, ובעקבות מסעו השני הוציא מהדורה שנייה מורחבת ב-1856.

הוא הוציא מספר ספרים על לשון המקרא, חלקם כתב וחלקם תירגם לאנגלית מגרמנית (שלמד בעת שהותו בברלין). תרגם את המילון (לקסיקון) לעברית מקראית של וילהלם גֵזַ‏ניוּ‏ס (1836, מהדורה חמישית 1847), ששימש כבסיס למילון החשוב לעברית מקראית בשפה האנגלית: "בראון דרייוור ובריגס" (B.D.B.). כמו כן הוציא מילונים ליוונית של הברית החדשה.

מסע לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1838 ו-1852 יצא לשני מסעות מחקר ממושכים בארץ ישראל, בניסיון לאתר ולזהות אתרים מקראיים.

בין השאר ביקר בירושלים ותיאוריו שופכים אור על היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה. רובינסון חשף את מסתריה של נקבת השילוח הקדומה בעיר דוד, וקדם בכך לצ'ארלס וורן. בשנת 1838 גילה את קשת רובינסון, הקרויה על שמו.

במסעו הראשון, בסיור בנגב בשנת 1838, גילה את חשיבותה הארכאולוגית של באר אברהם בבאר שבע. הוא המשיך דרומה והגיע עד חורבות ניצנה, אותן זיהה בטעות כעבדת העתיקה. אף שטעה בזיהויו הותיר רובינסון תיאור מפורט וראשוני של עתיקות ניצנה על כל חלקיה, כולל האקרופוליס ועליו מצודה ושתי כנסיות עתיקות.

רובינסון זיהה מקומות רבים בארץ ישראל, המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ביניהם גם כפרים ערבים שהוקמו על חורבות יישובים ישראלים קדומים. בכתביו תיאר רובינסון לא רק את החלקים הארכאולוגיים של ארץ ישראל במאה ה-19, אלא גם את הרובד האנושי והעושר התרבותי של ארץ ישראל במאה הי"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גורן, אדוארד רובינסון - אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל, בתוך " ארץ חמדה" (קובץ מאמרים), הוצאת אריאל, תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]