הציפייה

הציפייה הוא הכינוי בנצרות לתקופה שלפני חג המולד. מקור המונח בלטינית, שבו המונח "אדוונטוס" (adventus) מציין ביאה או הגעה. זה, בתורו, הוא תרגום של המילה היוונית "פארוסיה" (παρουσία), המציינת את הביאה השנייה. הדבר מציין הן את הציפייה ללידתו של ישו בזמנו, והן את הציפייה ל"ביאה השנייה".

הציפייה מצוינת ככזו בכנסיות המערביות; בעוד שהכנסיות האורתודוקסיות והמזרחיות מציינות את השבועות הקודמים לתקופת חג המולד ב"צום הלידה". תחילת תקופת הציפייה מציינת את תחילת מחזור השנה הנוצרי. הציפייה מתחילה ביום ראשון הרביעי לפני חג המולד, ונמשכת כחודש. מנהגן של הכנסיות המזרחיות לציין את השבועות שלפני חג המולד בצום הוא ככל הנראה המנהג המקורי: תקופת הציפייה הייתה במקור בנצרות המוקדמת תקופת צום, בין ה-11 בנובמבר לבין חג המולד המקורי, חג ההתגלות ב-6 בינואר. עם הפחתת ימי ראשון ושבת, תקופת התענית הייתה אמורה להיות 40 יום.

בחלק מן התרבויות, בעיקר אלו המושפעות מן התרבות הגרמנית הלותרנית, נהוג להעניק לילדים "לוח שנה של עונת הציפייה", באמצעותו הם יכולים לחשב את הימים שנותרו - מן ה-1 בדצמבר - ועד לחג המולד.

הציפייה היא אחת משתי העונות החשובות של הלוח הליטורגי הנוצרי. העונה האחרת היא התענית שלפני הפסחא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הציפייה בוויקישיתוף