אדולף בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדולף בוש, אשתו וביתו יחד עם ארטורו טוסקניני (חבוש כובע)

אדולף גיאורג וילהלם בוש (גרמנית: Adolf Georg Wilhelm Busch;‏ 8 באוגוסט 1891 - 9 ביוני 1952) היה כנר ומלחין ממוצא גרמני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש נולד בעיר זיגן שבחבל וסטפליה, במערב גרמניה. הוא למד בקונסרבטוריון של קלן ובאקדמיה המלכותית למוזיקה בברלין, אצל וילי הס ובראם אלדרלינג. בשנת 1912 ייסד בוש את ה-Konzertvereins Quartet, שנגניה היו ראשי הקבוצות בתזמורת שנשאה את אותו השם. הרביעייה התפרקה לפני מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה ייסד את רביעיית בוש, שכללה את בני משפחתו ואת פאול גרימר כצ'לן. הרביעייה המשיכה להתקיים בהרכבים שונים עד שנת 1933.

החבר הנוסף בחוג היה הפסנתרן רודולף סרקין, שהחל לנגן עם בוש בגיל 15 ובסופו של דבר נשא את בתו של בוש לאישה. הרביעייה, עם רודולף סרקין, היוותה גרעין להרכב הקאמרי של בוש, מבשר התזמורת הקאמרית המודרנית.

עם עליית היטלר החליט בוש שאינו יכול להישאר במצפון נקי בגרמניה ועל כן היגר לבזל שבשווייץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר בוש מבזל לארצות הברית והשתקע בוורמונט שם היה, יחד עם סרקין, בין מייסדיו של בית הספר למוזיקה ופסטיבל מרלבורו.

רביעיית בוש נודעה בפרשנותה לרביעיות של ברהמס, שוברט ומעל לכל בטהובן. היא ערכה סדרת הקלטות בשנות ה-30 שכללו את כל היצירות הקאמריות של מלחינים אלה. בשנת 1941 השלימה הרביעייה את ההקלטות האלה ברביעייה אחת של בטהובן שלא הוקלטה קודם לכן, אופוס 130.

בוש היה כנר דגול, הן כווירטואוז והן בנגינת מוזיקה קאמרית, בעל טון אישי ביותר וטכניקה מעולה. עם תלמידיו נמנים כמה מגדולי הכנרים של המאה העשרים, ביניהם יהודי מנוחין ואייזק שטרן.

אדולף בוש היה אחיו של המנצח פריץ בוש.