אדולף רודניצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קברו של אדולף רודניצקי

אדולף רוּדניצקיפולנית: Adolf Rudnicki;‏ 1912, ורשה1990, שם) היה סופר יהודי-פולני, מראשי הזרם הספרותי היהודי-פולני שלאחר מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבית חסידי אך בניגוד לדעת אביו, המשיך בלימודים כלליים ולאחריהם עבד כפקיד בנק. כבר בגיל 20 פרסם את ספרו הראשון "עכברים" המתאר חיי יהודים בעיירה פולנית פרובינציאלית. ב- 1932 יצא ספר הנובלות השני שלו "חיילים" המתאר את חייהם האפורים של חיילים בבסיס ובאימונים. החל להתפרסם כאשר בשנת 1937 יצא לאור ספרו "חסרי אהבה" (שאף הוסרט ב-1966) וב-1937 ספרו "קיץ". בעקבות שני ספרים אלו הוגדר על ידי מבקרי הספרות של התקופה כשייך לזרם הסופרים הפסיכולוגיים.

ב-1939 התגייס לצבא הפולני ונלחם נגד הגרמנים. עם כיבוש ורשה על ידי הגרמנים, נמלט לחלק הכבוש על ידי ברה"ם והתגורר בעיר לבוב שם שימש ככתב העיתון הקומוניסטי "אופקים חדשים". עם פלישת הגרמנים לברה"ם, נמלט שוב וחזר לוורשה שם התגורר בחלק הפולני והצטרף למחתרת האנטי-נאצית. ב-1944 השתתף במרד הפולני בוורשה. בגמר המלחמה עבר להתגורר בעיר לודז', שם הצטרף לחוג הספרותי המרקסיסטי "Kuznica" והיה ממייסדי הזרם הספרותי הפולני החדש שהפך במהרה לזרם מגויס מרקסיסטי-ריאליסטי. באותה עת החלה כתיבתו הענפה בנושא יהדות פולין ונושא השואה. ב-1952 יצא לאור אוסף סיפוריו "ים המוות וים החיים" המתאר את חיי "האומה של היהודים הפולניים" (מושג שטבע רודניצקי) ואת השמדתה של אומה זו בשואה. החל מ-1953 החל מפרסם מסות ומאמרים בעיתונים רבים, רובם בנושאי היהדות והשואה. מאמרים אלו נקבצו במספר כרכים בשם "דפים כחולים".

עם גבור האנטישמיות בפולין עבר להתגורר בפריז בשנת 1968, אך כעבור 10 שנים חזר לוורשה שם התגורר עד למותו ב-1990.

סגנון ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור כתביו המוקדמים, לפני המלחמה, רודניצקי נחשב לסופר נטורליסט, אקספרסיוניסט ומשתייך לזרם הפסיכולוגי הספרותי. ספוריו באותה תקופה הם עירוב של דמיון, תיאור דוקומנטרי ואוטוביוגרפיה. לאחר המלחמה, נחשב לסופר לירי ולנציג הראשי של זרם שכונה "האסכולה היהודית הפולנית" - קבוצה של סופרים יהודים שכתבו פולנית בסגנון מודרניסטי אך שמרו גם על שורשים יהודיים.

רודניצקי התנגד לאמנציפציה המוחלטת של היהודים בחברה הפולנית החדשה שלאחר המלחמה, על ידי ויתור על שורשיהם התרבותיים. בהשפעת דעות אלו החל מפרסם את אוספי סיפוריו הדנים בתקופת השואה, אותה כינה בשם "תקופת התנורים", מושג שנכנס ללקסיקון הפולני. היחס של רודניצקי לשואה היה בתחום האתי ועסק בסימן השאלה לגבי ערך התרבות האירופית בעקבות השואה ותפקיד הספרות כמשמרת זיכרון. בניצולי השואה הוא ראה אנשים פגועים נפשית בצורה בלתי הפיכה, הסובלים מתחושה מתמדת של אשמה ומאמביוולנטיות לגבי נטישת היהדות לחלוטין או הצטרפות לחברה יהודית חדשה. כתב הרבה על הקשרים בין יהודים ופולנים, על ההשפעה ההדדית בין שתי התרבויות וביקר בחריפות את התעלמות הפולנים מהתרבות היידישאית הגדולה שהייתה בפולין (הוא ראה בסופר י.ל. פרץ ובשחקנית אידה קמינסקה את נציגיה הבולטים של תרבות זו).

שורשיו היהודיים של רודניצקי בולטים ביצירותיו בצורת מוטיבים דתיים, סימבולים ומטפורות ממקור מקראי ושימוש בפתגמים ומושגים מעולם היידיש. סיפוריו מלאים בתאורי אירועים, חגים ופולקלור יהודי ותזכורות של סיפורי חסידים או הגדות מהמדרש.

ספריו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שקספיר (עברית: אמיר גלבע),‫ מרחביה : הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949. (סיפורים מזמן מלחמת העולם השנייה)
  • ים החיים והמוות (עברית: בנימין טנא),‫ מרחביה: ספרית פועלים, 1964. ‬(התוכן: חלונות זהב; ים החיים והמוות) ‬
  • העלייה לשמים וסיפורים אחרים (תירגמה מפולנית והוסיפה אחרית-דבר: עדה פגיס)‫ תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1999. ‬

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים:

  • אדולף ברמן, "משהו על המחבר", אורלוגין 2 (אפריל 1951).
  • רות ‬שנפלד, 'על אדולף רודניצקי המספר היהודי', בחינות 2-3 (תשל"ב), 111-116.
  • 'Rudnicki, Adolf,' in The Great Soviet Encyclopedia, 1979

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]