אדליידה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן
 | |||||||||
| אדליידה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן בשנת 1831 | |||||||||
| לידה |
13 באוגוסט 1792 מיינינגן, דוכסות סקסוניה-מיינינגן  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1849 (בגיל 57) מידלסקס, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
| שם מלא | אדליידה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| מקום קבורה |
קפלת ג'ורג' הקדוש, וינדזור  | ||||||||
| בן זוג | ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת | ||||||||
| שושלת בית סקסוניה-מיינינגן (ענף של בית וטין) | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
אדליידה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן (נולדה בשם אדליידה אמיליה לואיזה תרזה קרולינה, בגרמנית: Adelaide Louise Theresa Caroline Amelia von Sachsen-Meiningen; 13 באוגוסט 1792 - 2 בדצמבר 1849) המלכה הרעיה של הממלכה המאוחדת ושל הנובר, אשת ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת. העיר אדלייד, בירת דרום אוסטרליה, קרויה על שמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדליידה נולדה ב-13 באוגוסט 1792 במיינינגן שהשתייכה לדוכסות סקסוניה-מיינינגן, לגאורג הראשון, דוכס סקסוניה-מיינינגן, וללואיזה אלאונורה, נסיכת הוהנלוהה-לאנגנבורג, בתו של כריסטיאן אלברכט, נסיך הוהנלוהה-לאנגנבורג.
לאחר מותה של הנסיכה שרלוט מוויילס, מי שהייתה אמורה להיות מלכת אנגליה ברבות הימים, נאלץ דודה, אחי-אביה, ויליאם הנרי להינשא. אף על פי שהייתה לו פילגש שילדה לו עשרה ילדים, ויליאם הנרי, כמי שהתעתד להפוך למלכה של הממלכה המאוחדת, היה זקוק לילדים חוקיים. הוא בחר להנשא לאדליידה הצעירה ממנו ב-27 שנים. הם נישאו ב-11 ביולי 1818 בארמון קיו שבלונדון. בני הזוג נפגשו לראשונה רק שבוע קודם לכן, ב-4 ביולי במלון ברחוב בונד.
למרות ההתחלה הלא-רומנטית של הקשר ביניהם, הקשר בין בני הזוג שגשג: הם עברו להתגורר בהנובר, וויליאם שיפר את התנהגותו הפרועה: הוא הפסיק לשתות לשוכרה, מיתן את סגנון דיבורו ונימוסיו השתפרו.
למרות מספר הריונות, לאדלייד ולבעלה לא נולדו ילדים שהגיעו לבגרות.
לאחר מות גיסה, ג'ורג' הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת הפך בעלה ויליאם למלך הממלכה המאוחדת. אחד מצוויו הראשונים היה הקניית פארק בושי לאדלייד למשך כל ימי חייה. היא ובעלה הוכתרו ב-8 בספטמבר 1831 במנזר וסטמינסטר. המלכה אדלייד הייתה אהובה בקרב הציבור האנגלי, בגלל אדיקותה, צניעותה וטוב ליבה כמו גם מות ילדיה הטראגי. היא התייחסה בחביבות לאחייניתה, הנסיכה ויקטוריה (מי שהפכה מאוחר יותר לוויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת).
אדלייד, שהגיעה מבית ליברלי מאוד (ממלכת אביה הייתה היחידה באותה תקופה שהתירה הדפסת ביקורת על השליט), לא הייתה מעורבת בפוליטיקה האנגלית ולא הביעה את דעתה במחלוקות של אותה תקופה. עם זאת, ניתן לשער כי לדעתה הייתה השפעה בהסכמת בעלה לחוק הרפורמה של 1832. חוסר הסכמתה להביע תמיכה בצדדי הפוליטיקה הביאו לשמועות מרושעות על כך שהיא מנהלת רומן עם אישים שונים (דבר ללא כל ביסוס היסטורי).
ב-20 ביוני 1837, מת בעלה, ואדלייד הפכה למלכה האלמנה הראשונה אחרי למעלה ממאה שנים. היא מתה שתים-עשרה שנים לאחר מכן, תחת שלטון אחייניתה - ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ב-2 בדצמבר 1849, ונקברה בכנסיית סט. ג'ורג' בטירת וינדזור.
ויקטוריה אדלייד מרי לואיז, הנסיכה המלכותית נקראה אדלייד על שם דודת אמה.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדליידה, נסיכת סקסוניה-מיינינגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)