אדם וחוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אדם וחווה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק באדם וחוה. אם התכוונתם לספר החיצוני אדם וחוה, ראו ספר אדם וחוה.
אדם וחוה על פי רמברנדט
בריאת האדם - ציורו של מיכלאנג'לו המופיע בקפלה הסיסטינית.
"אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808)
אדם, חוה והנחש, בגן הפסיפס בקיבוץ אילון

על-פי ספר בראשית בתורה, אדם וחוה היו האדם והאישה הראשונים.

תוכן עניינים

[עריכה] בריאת אדם וחוה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – בריאת אדם וחוה

סיפור הבריאה מופיע בבראשית פעמיים, פעם בפרק א' ופעם נוספת בפרק ב', בשני תיאורים שונים. על פי המקרא, מקור שמו של אדם הוא האדמה, ממנה נברא, ומקור שמה של חוה הוא מלשון "חי", כיוון שהייתה "אם כל חי".

על-פי הכתוב בפרק א', אדם וחוה נבראו יחדיו ביום השישי, לאחר שברא אלוהים את כל שאר העולם, הטבע ובעלי החיים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם

– בראשית א, כו-כז

על-פי המסופר בפרק ב', אלוהים ברא את האדם, ואז אמר אלוהים:

"לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" ( בראשית ב, יח)

ולכן ברא אלוהים את האישה מצלעו:

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

– בראשית, ב, פסוקים כ-כד

השם "חוה" מופיע לראשונה בפרק ג', פסוק כא.

[עריכה] חייהם של אדם וחוה

על פי המקרא, אדם וחוה הוצבו עם בריאתם בגן העדן, וצוו מפי אלוהים לטפח את הגן אולם נאסר עליהם לטעום מפרי עץ הדעת. לאחר שחטאו אדם וחוה באכילה מעץ הדעת הם גורשו מגן עדן, וקוללו מפי אלוהים. שלושה מילדיהם של אדם וחוה נזכרים במקרא: קין, הבל ושת. על פי המסורת היהודית נולדו לאדם וחוה בנות נוספות שהיו נשותיהם של הבנים. לפי בראשית רבה נולדה עם קין תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות‏[1]. רבי יצחק אברבנאל מביא בשם "ספרי האומות" ששמות נשותיהם היו קלמנה ובלבירה‏[2]. מקין ושת (למעט הבל שנרצח באבו על ידי קין), התפצלה האנושות כולה עד לדור המבול, אז נותרה רק משפחת נח שמצאצאי שת.

על פי המקרא[3] חי אדם 930 שנים. במדרש מובא שלאחר חטא עץ הדעת קצב לו אלוהים את חייו לאלף שנים, אולם הוא העניק 70 שנה משנותיו לדוד המלך, שלא נגזרו עליו חיים עד אז.

[עריכה] מותם וקבורתם

כאמור, אדם מת בן 930 שנה, כלומר בשנת תתק"ל לבריאת העולם.

על פי ספר הזוהר,‏‏[4]‏ המדרש[5] והתלמוד‏‏[6] נקברו אדם וחוה במערת המכפלה שבחברון כזוג הראשון מבין ארבעה הזוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ולאה - אבות ואמהות שנחשבים, לפי המסורת היהודית, ליהודים הראשונים. במערת המכפלה נמצאת גם טביעת כף רגל המיוחסת לאדם הראשון.

על פי המסורת המוסלמית, האדם הראשון נקבר בהר עראפאת הנשקף מעל מכה ואילו חוה נקברה בעיר ג'דה, שניהם בערב הסעודית‏‏.[7]

המסורת הנוצרית ממקמת את קבר אדם וחוה מתחת לגבעת הגולגולתא - אתר הצליבה שבכנסיית הקבר בירושלים. המסורת הנוצרית מציינת כי ברגע צליבת ישו נבקעה הגבעה וסדק נפער בה והגיע עד לגולגלתו של אדם (וזהו הסבר אחד לשמה של הגבעה). מתחת לקפלת הצליבה שבכנסייה ממוקמת קפלה המכונה "קפלת אדם" ובה ניתן לראות סדק בסלע הגבעה.

[עריכה] קבורתם

בספרות חז"ל מצויות דעות שונות בשאלה מי קבר את אדם: הקב"ה;[8] שת בנו;[9] או חנוך.[10] ובספר הישר מסופר:

וימת אדם... ויקברו אותו שת ובניו וחנוך ומתושלח בנו בכבוד גדול כקבור את המלכים במערה אשר דבר להם ה'. ויעשו כל בני האדם במקום ההוא מספד ובכי גדול על אדם על כן הייתה לחוק בבני האדם עד היום הזה.

גם באשר לשאלה מי קבר את חוה קיימות כמה דעות: אדם[11] או חנוך.[12]

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדם וחווה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ בראשית רבה כב ב
  2. ^ פירושו לבראשית, ד א
  3. ^ בראשית פרק ה' פסוק ה'
  4. ^ ‏בראשית נ"ז.
  5. ^ בראשית רבה נ"ח, ח.
  6. ^ ‏בבלי, בבא בתרא נח א.
  7. ^ ‏וילנאי, מצבות קודש בארץ ישראל, כרך א', עמוד 85
  8. ^ ספר "ציוני", פרשת חיי שרה, בשם ר' רחומאי בס"ז [=בספר זוהר?].
  9. ^ ציוני שם בשם ר' קיסמא בס"ז.
  10. ^ סדר עולם רבה, ריש פ"א.
  11. ^ ציוני שם בשם ר' קיסמא בס"ז.
  12. ^ סדר עולם רבה שם לפי גרסה אחת (ראה הערות ותקונים מר' בער ראטנער שם, אות ה).


שושלת קין (ע"פ בראשית, פרק ד')

אדםקיןחנוךעירדמחויאלמתושאללמךיבל, יובל, תובל קין, נעמה

עשרה דורות מאדם עד נח

אדםשתאנושקינןמהללאלירדחנוךמתושלחלמךנח

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא