שופרון
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 גיור-מושון-שופרון | ||
| נפה | נפת שופרון | ||
| ראש העיר | Ciprián Farkas | ||
| שטח | 169.01 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 61,784 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 359.48 נפש לקמ"ר | ||
| קואורדינטות | 47°40′54″N 16°35′30″E / 47.681667°N 16.591667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.sopron.hu | |||
  | |||
שׁוֹפְּרוֹן (בהונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-63,000 תושבים (נכון ל-2021), השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה. אזור שופרון היה מיושב מאז ימי האימפריה הרומית.
מגדל ה-Várostorony שגובהו 56 מ' בנוי בסגנון אקלקטי ומשקיף על העיר כולה. זו הסיבה שבמשך שנים עמד בראשו צופה של מכבי-האש המקומיים והשגיח מפני שריפות.
במלחמת העולם השנייה, עברה ממשלת פרנץ סלשי לשופרון, לאחר שבודפשט נכבשה על ידי הרוסים[1]. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי רבתה הבריחה לאוסטריה דרך הגבול ליד שופרון[2] ועל כן השלטונות כללו את שופרון באזור סגור שרק תושבי המקום הורשו לשהות בו[3]. בימי המרד ההונגרי ב-1956 השתתפו תושבי שופרון במרד והמקום היווה נקודת חיבור למערב[4]. בין השאר התפרסמה שופרון כעיר בה התקיים הפיקניק הפאן-אירופי ב-1989, אחד מאירועי המפתח בהתמוטטות מסך הברזל.
יהדות שופרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי שופרון
שופרון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהונגריה. בימי הביניים היא מילאה תפקיד משמעותי ביותר בחיי הממלכה ההונגרית. בתקופת הכיבוש הטורקי גורשו יהודי העיר[5], ובמאה ה-19 שבו היהודים להתגורר בעיר. שרידיו של בית כנסת מן המאה ה-12 שכתובת בעברית חקוקה על אחד מקירותיו נמצאים בעיר ומשמשים כיום חלק מן המוזיאון העירוני[6].
בעיר פעלו שתי קהילות יהודיות, קהילה אורתודוקסית וקהילת סטטוס קוו, והיו בה בית ספר יסודי יהודי ואגודות חברתיות ודתיות. לקהילה האורתודוקסית היה בית כנסת והיא קיימה תלמוד תורה וישיבה. רבה הראשון של הקהילה האורתודוקסית היה הרב מנחם גרינוולד, תלמיד ישיבת פרשבורג. רוב יהודי העיר היו סוחרים ובעלי מלאכה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיר פעילות ציונית רבה[7]. בשנת 1941 גויסו גברים יהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. יום הזיכרון ליהודי העיר שנהרגו בשואה נקבע לי"ז בתמוז, סמוך להגעתם לאושוויץ.
בניין בית הכנסת נאטם לאחר עזיבת הקהילה היהודית את העיר בעת שהקומוניזם השתלט על הונגריה, והוא נותר אטום ומגודר עד היום.
| שנה | מספר היהודים בעיר[8] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 1,068 | |
| 1880 | 3,251 | 119,835 |
| 1910 | 2,880 | |
| 1920 | 2,408 | |
| 1930 | 2,255 | |
| 1941 | 2,067 | 141,798 |
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלה שניטלנדר (1898 – 1983) היה מהנדס אזרחי, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ממהנדסי מפעל נשר חיפה ובין תושביה הראשונים של שכונת נשר ליד המפעל.
- דוד צבי פנקס (1895 – 1952) היה מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ושר התחבורה.
- קארוי פאפ במקור פולק (1897– בוכנוואלד או ברגן בלזן, 1945) היה סופר, משורר ומחזאי הונגרי-יהודי שנספה בשואה.
- אוֹיְגֶן קוֹלְבּ (בהונגרית: Kolb Jenő; 1898 – 1959) היה מבקר אמנות ומנהל מוזיאון תל אביב לאמנות משנת 1952 ועד מותו ב-1959.
- יהודית תמש במקור טואידר (1930 – 2013) הייתה שחיינית הונגרייה-יהודייה, אלופה אולימפית (הלסינקי 1952) ושיאנית עולם.
- ארנו גרבן (1907 – 1988) היה שחמטאי יהודי-הונגרי-שווייצרי.
- מרגרט מאהלר (1897 – 1985) הייתה פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית יהודייה-הונגרייה,
- מלכיאל גרינוולד (1982 - 1968) - פובלציסט ישראלי וגיבור משפט קסטנר
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילת, ישראל
באד ווימפן, גרמניה
בולצנו, איטליה
קזונו, יפן
מדיאש, רומניה
רורשאך, שווייץ
סייניוקי, פינלנד
באנסקה שטיאווניצה, סלובקיה
אייזנשטאדט, אוסטריה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שופרון בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 528-532
- שופרון, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 412–414. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שופרון- האתר העירוני
- שופרון (Sopron), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- בית הכנסת העתיק
- בית הקברות היהודי בשופרון
- קהילת שופרון,אודנבורג, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "שופרון", באתר JewishGen (באנגלית)
שופרון (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים לזר-ליטאי, החזקתי בידי את מסמכי טרק, חרות, 19 בדצמבר 1965
- ^ ראו למשל: ליוויה ממושב תפרח, דבר, 14 באפריל 1961
- ^ אברהם עשירי, טרור קומוניסטי בדמוקרטיות העממיות, חרות, 28 במרץ 1952
- ^ ד. גלעדי, ימי הדמים בבודפשט, מעריב, 13 בדצמבר 1956
- ^ אוסף תעודות על 650 שנותיו של הקיבוץ היהודי, מעריב, 10 באוקטובר 1969
- ^ נח זבולוני, נתגלה בית־כנסת מהמאה ה־14, חרות, 22 ביוני 1960
- ^ המורה יעקב לנטוש, דבר, 12 בפברואר 1946
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
| יישובים בנפת שופרון | ||
|---|---|---|
| יישובים | שופרון • אגיאגושסרגן • אגפלווה • צ'אפורדיאנושפה • צ'פוד • צ'ר • אברגץ • אג'האזשפלו • פרטבוז • פרטד • פרטאנדרד • פרטהומוק • פרטראקוש • פרטוסנטמיקלוש • פרטספלק • גיאלוקה • הרקה • הג'קה • הידגשג • איוואן • קופהאזה • לווה • נג'צנק • נג'לוז' • נמשקר • פרסטג • פטהאזה • פיניה • פוסטצ'לאד • רפצוויש • רייטקמוז'אי • שרוד • שופרונהורפאץ' • שופרונקבשד • סקון • אויקר • אונד • ולצ'יי • ז'ירה | |
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בודפשט  דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 |  סגד  מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||
