אדריכלות בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סגנונות אדריכלות שונים במרכז העיר בירושלים
משכן הכנסת, אדריכל יוסף קלארווין
בניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית עיריית ירושלים
בניין מועצת העירייה החדש, בצפון קריית העירייה
הכניסה למרכז לתולדות השואה, 2006

בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפישות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות. ערך זה מרכז את מקצתם על פי תקופת בנייתם, ועל פי האזור בעיר בו נבנו.

תוכן עניינים

[עריכה] תקופה בית ראשון

חומות בעיר דוד מתקופת בית ראשון

מתקופת בית ראשון נותרו שרידים מועטים ביותר של בניינים בעלי חשיבות ארכיטקטונית. שטח העיר היה בתקופה זו קטן ביותר (שטחה של עיר דוד מהווה למעשה את הכפר סילואן של ימינו) - אזור זה נבנה מחדש על ידי המלך הורדוס. בתקופת חזקיהו הורחבה העיר עד להר ציון ושכנה למעשה על חלק מהאזור המהווה היום את הרובע היהודי. מספר שרידים מתקופה זו נשמרו.

[עריכה] תקופת הבית השני

קבר זכריה, קבר בני חזיר ויד אבשלום - תמונה משנת 1914

תקופת הבית השני (516 לפני הספירה - 70 לספירה) מאופינת במספר רב של תקופות משנה - תקופת שיבת ציון, התקופה ההלניסטית-(תקופת החשמונאים), ותקופת הרומאים-(תקופת הורדוס).השפעות ארכיטקטוניות רבות השפיעו על הבנייה בירושלים כתוצאה ממפגשי התרבויות השונות עם העיר. הבנייה בירושלים הושפעה בעיקר מהבנייה ההלניסטית, על אף התנגדות מצד חוגים שמרנים יהודים. ההשפעה הרומית על הבנייה בעיר החלה עוד בתקופת שלטונו של הורדוס, לאחר חורבן בית המקדש התגברה השפעה זו עם בניית איליה קפיטולינה . בתקופת הורדוס עברה העיר תנופת בנייה ניכרת והפכה לאחת הערים המפורסמות בעולם העתיק, והיפה בערי המזרח הקדום (לדברי ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן). המבנה העיקרי בירושלים בתקופה זו היה בית המקדש השני ממנו נותר הכותל המערבי, הכותל הדרומי ומספר שרידים נוספים כגון קשת רובינסון, קשת וילסון ושרידי מצודת אנטוניה. מתקופת הבית השני נותרו בעיקר שרידי קברים וכן מספר שרידי בניינים באזור הרובע היהודי.

[עריכה] הרובע היהודי

דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס). צולם במלון הולילנד שבירושלים. הדגם הועבר למוזיאון ישראל.

[עריכה] הר הזיתים

[עריכה] מערב העיר

[עריכה] התקופה הרומית ביזנטית

כנסיית סנטה אנה

לאחר חורבן בית המקדש השני והריסתה של העיר ירושלים, נבנתה העיר מחדש בסגנון רומאי. הפיכת האימפריה הרומית למדינה נוצרית בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הובילה לתנופה של בניית כנסיות בעיר בסגנון הביזנטי.

[עריכה] העיר העתיקה

[עריכה] הר הזיתים

[עריכה] התקופה המוסלמית

כיפת השלשלת - מצד שמאל לכיפת הסלע

לאחר כיבוש העיר בשנת 638 על ידי החליף עומר אבן אל חטב שוקמה העיר העתיקה מהריסות מלחמת הכיבוש. מבנים רבים נבנו במתחם הר הבית, ובאזור העופל נבנו ארמונות של שושלת השלטון.

[עריכה] הר הבית

[עריכה] התקופה הצלבנית

כנסיית הקבר הקדוש עברה בנייה נרחבת בתקופה הצלבנית.

בעקבות מסעי הצלב כבשו הצלבנים את ירושלים והפכו אותה לבירת ממלכתם - ממלכת ירושלים הצלבנית. לאחר שנגרם נזק רב לעיר בתקופת הכיבוש הצלבני (מרבית העיר נשרפה וכל אוכלוסיית העיר היהודית והמוסלמית הוצאה להורג) החלו השליטים הצלבנים בשיקום העיר. כנסיות רבות נבנו בסגנון אירופי של ימי הביניים , שהגדולה בהן הייתה כנסיית הקבר, ומסגדים רבים הפכו לכנסיות. בתקופה זו נאסרה על היהודים הכניסה לעיר.

[עריכה] העיר העתיקה

[עריכה] גבעת רם

[עריכה] הר הזיתים

[עריכה] הר ציון

[עריכה] התקופה הממלוכית

קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה ("המחכמה")
דוכן הקיץ על הר הבית

לאחר כיבוש ממלכת ירושלים הצלבנית על ידי סלאח א-דין שוקמו המסגדים שהפכו לכנסיות על הר הבית. הממלוכים התירו ליהודים לשוב לעיר ולבנות בה בתי כנסת, וכן החלו בעבודות בנייה נרחבות באזור הר הבית - ובהם מדרסות, שווקים ואכסניות לעולי רגל. מבנים בסגנון בנייה ממלוכי נותרו עד ימינו בעיר העתיקה.

[עריכה] הר הבית

[עריכה] העיר העתיקה

[עריכה] תקופת סולימאן המפואר

חומת העיר ומגדל דוד

ב 1517 נכבשה העיר בידי האימפריה העות'מאנית ותחת שלטונו של סולימאן המפואר חלה בה תנופת בנייה. בין השאר, נבנו סביב העיר העתיקה חומות ירושלים כפי שהן מוכרות לנו כיום.

[עריכה] העיר העתיקה

[עריכה] התקופה העות'מאנית

מבנה תחנת הרכבת - צילום משנת 1914

במחצית השנייה של המאה ה-19, התרחבה העיר אל מחוץ לחומות העתיקה - בעיקר לאורך הדרך המובילה משער יפו לעיר יפו (היא רחוב יפו של ימינו). לאורך הדרך - שהפכה לדרך הגישה העיקרית לעיר ירושלים - נבנו חנויות ושכונות מגורים. בתקופה זו חל גם שינוי באופן ההתיישבות היהודי בעיר. בעקבות ההגנה שנתנו המעצמות האירופאיות ליהודים שבאו מארצות אלה החלה להגיע אוכלוסייה חילונית ומשכילה לעיר - ואוכלוסייה זו העדיפה להתגורר מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונות שנבנו בסגנון אירופאי. בסוף המאה ה-19 עברה ירושלים תנופת בנייה ופיתוח אשר התרחשה ברובה בין חומות העיר העתיקה ומיעוטה מחוץ לחומות. סגנון הבנייה, שמומנה על ידי קהילות אירופיות, שיקף את סגנונות הבנייה בארצות מוצאם של המממנים - אף שהבנייה הייתה תמיד בנייה באבן.

חדירת המעצמות האירופאיות לארץ ישראל מתוך כוונה להגביר את השפעתן בעיר הקודש, הביאה לתנופת בנייה אף מחוץ לחומות, בעיקר באזור רחוב הנביאים, מגרש הרוסים והאזור המהווה כיום את מזרח העיר החדשה והר הזיתים. בתי חולים וקונסוליות רבות נבנו לאורך רחוב הנביאים על ידי המעצמות האירופיות. הצרפתים בנו את המתחם הצרפתי בין העיר העתיקה לבין מגרש הרוסים.

מסילת הברזל בין יפו לירושלים שנחנכה בתקופה זו (בשנת 1892) הגבירה את ההשפעה המערבית ואת הבנייה האירופית. בתקופה זו נבנתה המושבה הגרמנית בירושלים על הבתים הרבים שבה שנבנו בסגנון הטמפלרים.

[עריכה] הר הבית

[עריכה] העיר העתיקה

[עריכה] אזור דרך בית לחם

[עריכה] אזור רחוב הנביאים

בית תבור

[עריכה] אזור שוק מחנה יהודה

[עריכה] המתחם הצרפתי

מנזר סן ונסן דה פול

[עריכה] אזור שכונת הבוכרים

[עריכה] אזור המושבה הגרמנית

בית אימברגר

בנייני הקהילה:

בתים פרטיים:

[עריכה] הר הצופים

בניין האוריינט האוס

[עריכה] הר הזיתים

[עריכה] מזרח ירושלים

[עריכה] תקופת המנדט הבריטי

מוזיאון רוקפלר - מבנה אופייני לבנייה המנדטורית בעיר.

עם תחילת השלטון הבריטי, בדצמבר 1917, החלה תנופת בנייה גדולה בעיר - בעיקר בשל השינוי בסטטוס שלה. בתקופה העות'מאנית הייתה ירושלים עיר מחוז קטנה. עם תחילת המנדט הפכה, לראשונה מאז קיומה של ממלכת ירושלים הצלבנית, לבירת ארץ ישראל. מושל העיר בשנים 1918 - 1926 החל בתוכניות בנייה נרחבות שכללו החלפת התשתית ומערכת הדרכים. בתקופתו נחקק חוק העזר העירוני, הקיים עד ימינו, הכופה על בנייה באבן בעיר, ומעניק לעיר את צביונה גם בימים אלה. בתקופת המנדט החלו להיבנות שכונות גנים - שכונות וילות בהן כל משפחה גרה בבית צמוד קרקע ומוקף גינה. שכונות אלה היוו שינוי משמעותי מסגנון הבנייה הקודם שהיה בעיר. מספר שכונות יהודיות נבנו בדרומה של העיר על מנת להגביר את ההתיישבות היהודית באזור זה (מקור חיים, תלפיות, רמת רחל).

[עריכה] אזור רחוב הנביאים

[עריכה] אזור גן העצמאות

מלון המלך דוד
חזית מלון פאלאס כפי שנראתה עד 2008

[עריכה] שכונת רחביה

[עריכה] עמק רפאים

[עריכה] מזרח ירושלים

[עריכה] הר הצופים

[עריכה] תקופת העיר המחולקת

היכל הספר

במלחמת העצמאות השקיעה המדינה היהודית את עיקר משאביה וכוחה בהגנה על העיר ירושלים - כעשרה אחוזים מהנופלים במלחמת העצמאות נפלו בהגנה על העיר, בנסיונות הנפל להגן על הרובע היהודי ובניסיונות הנפל הרבים לכבוש את לטרון. במהלך המלחמה היה המאבק על השליטה בעיר מאבק מבית לבית, ושטחים רבים נהרסו במהלך הקרבות או אחריהם (לדוגמה: שריפתו של הרובע היהודי על ידי הלגיון הירדני ב- 28 במאי 1948).

בסיום הקרבות ולאחר החתימה על הסכם שביתת הנשק נותרה העיר חצויה, כאשר קו הפסקת אש ושטח הפקר חוצה אותה. בניינים רבים איבדו את שימושם - מבני האוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה על הר הצופים נותרו במובלעת ישראלית בלא אפשרות גישה אליהם, שכונות שהיוו מרכז עסקים ראשי ומרכזי קניות במרכזה של העיר מצאו את עצמם באזור ספר - ובית העירייה של ירושלים שהיה במרכז העיר שכן על קו הגבול (שעבר למעשה בצמוד לקיר הבניין).

לאחר מלחמת העצמאות השקיעה ממשלת ישראל משאבים רבים בבניית שכונות חדשות במערבה של העיר, אולם שכונות אלה נבנו בחופזה ובלא מחשבה ארכיטקטונית רבה. החלטת הממשלה בחודש דצמבר, 1949 להעביר את כל מוסדות השלטון לירושלים הייתה נקודת מפנה בפיתוח העיר. הוחלט למקם את כל מוסדות השלטון באתר אחד - גבעת רם הצופה לעמק המצלבה - ולבנות קריית שלטון מודרנית (הכנסת, בנק ישראל ומשרדי הממשלה), קריית השכלה חדשה (קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם) וכן קריית תרבות (מוזיאון ישראל). בניית קרייה זו נמשכת עד ימינו.

[עריכה] גבעת רם

בניין ליידי דיוויס המשמש את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה הלאומית)

[עריכה] הר הזיכרון והר הרצל

שערי הכניסה לאוהל יזכור

[עריכה] מזרח העיר

[עריכה] הר הזיתים

[עריכה] תקופת העיר המאוחדת

מבט מגן סאקר למגדלי וולפסון.
מלון קראון פלזה שבכניסה לירושלים הוא גורד השחקים הגבוה ביותר בעיר
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר

האיחוד המוניציפלי של מזרח ומערב ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים הביא לתנופת בנייה ופיתוח בעיר. ירושלים הפכה לכרך מודרני - וסגנונות הבנייה הושפעו משאיפתם של מתכנני העיר וגורמים ממשלתיים להפוך את העיר למטרופולין בעל אופי מערבי. חפירות ארכאולוגית שבוצעו בעיר הביאו לבניית גנים ארכאולוגיים רבים, והרובע היהודי ההרוס שוקם תוך נסיון לשמור על צביונו האדריכלי.

[עריכה] הכניסה לירושלים

[עריכה] אזור גן העצמאות

[עריכה] גבעת רם

[עריכה] מלחה

[עריכה] אבו תור

[עריכה] הר הצופים

[עריכה] מזרח ירושלים

[עריכה] ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל האדריכלות
פורטל ירושלים
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבנים בירושלים

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] קישורים חיצוניים

אדריכלות ישראלית
מבנים בישראל מבנים בירושלים · מבנים בתל אביב · מבנים בחיפה · מבנים לפי ערים נוספות · אתרי מורשת עולמית בישראל
סגנונות וגישות בנייה בישראל אדריכלות טמפלרית · סגנון אקלקטי · הסגנון הבינלאומי · ברוטליזם · בנה ביתך
ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל חוק התכנון והבנייה · תכנון ובנייה בישראל · תוכנית גדס · תוכנית שרון
נושאים נוספים אדריכלים ישראלים · אדריכלות בירושלים · אדריכלות בתל אביב והעיר הלבנה · גורדי שחקים בישראל
ראו גם פורטל אדריכלות

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D
כלים אישיים