אהבת בשר ודם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהבת בשר ודם
Carne Trémula
כרזת הסרט בספרדית
כרזת הסרט בספרדית
מבוסס על Live Flesh עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פדרו אלמודובר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אוגוסטין אלמודובר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רות רנדל (רומן), פדרו אלמודובר
עריכה חוזה סלסדו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים חאווייר ברדם, פרנצ'סקה נרי, ליברטו רבל, אנחלה מולינה
מוזיקה אלברטו איגלסיאס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אפונסו ביאטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אל דסאו, France 3 Cinéma, Ciby 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 באוקטובר 1997
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, מותחן ארוטי, סרט רומנטי, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו liveflesh
פרסים פרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהבת בשר ודםספרדית: Carne Trémula) הוא סרט קולנוע ספרדי משנת 1997 בבימויו של פדרו אלמודובר. את התסריט כתב אלמודובר תוך שהוא משתמש בחופשיות בחלק מעלילתו של הרומן Live Flesh מאת רות רנדל. הסרט עוסק במשולשי אהבה שבהם מצטלבות הדרכים של שלושה גברים ושתי נשים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1970 הכריז ממשל פרנקו על מצב חירום ברחבי ספרד. במדריד, צעירה בשם איזבל פלאזה קאביירו (בגילומה של פנלופה קרוז) נתקפת צירים בחדרה השכור, ובעזרתה של בעלת הבית המלווה אותה יולדת בן בשם ויקטור באוטובוס שהסיע אותה, בעל כורחו של הנהג, לבית היולדות. בעלת הבית מרימה את ויקטור התינוק, מפנה אותו אל החלון, ואומרת לו "ראה ויקטור: מדריד". הנוף שנשקף מהחלון הוא שער אלקלה, שהוקם בסוף המאה ה-18 כשער כניסה לעיר.

עשרים שנה לאחר מכן, ויקטור פלאזה (ליברטו רבל) בן העשרים עובר על קטנועו בשער אלקלה. לאחר מכן הוא מתייצב לפגישה שקבע עם הלנה (פרנצ'סקה נרי), צעירה שאתה היה לו סטוץ שבוע קודם לכן. הלנה, המחכה למשלוח מספק הסמים שלה, אינה רוצה לפגוש את ויקטור, ופוקדת עליו לעזוב את ביתה, תוך שהיא מכנה אותו "נמושה", ומביעה זלזול עז בביצועיו במפגש המיני שהתקיים ביניהם, שהיה הפעם הראשונה של ויקטור. כשהוא מסרב, היא מאיימת עליו באקדח של אביה. בין השניים פורץ מאבק, שבמהלכו נפלטת ירייה. בטלוויזיה הפועלת בחדר מוקרן סרטו של לואיס בוניואל, "Ensayo de un crimen", וגם בו נשמעת ירייה באותו זמן. שכנה ששמעה את הירייה מזעיקה את המשטרה.

שני שוטרים שפיטרלו בניידת נענים לקריאה. המבוגר שבהם, סנצ'ו (חוסה סנצ'ו) מריר מאוד ומרבה ללגום ויסקי תוך כדי נהיגתו בניידת, משום שהוא חושד שאשתו, אותה הוא נוהג להכות, בוגדת בו. הצעיר שבהם, דוויד (חאווייר ברדם), שקול יותר, ומנסה להרגיע את חברו ולשכנעו להפסיק לשתות. השניים נכנסים לדירה, וגם בה סנצ'ו חמום מוח ואילו דוויד פועל לפי הספר. ויקטור, שנבהל מהשוטרים, מחזיק את הלנה כבת ערובה, ודוויד מנסה להרגיעו ומשכנעו לשחררה. סנצ'ו נאבק בוויקטור ומנסה להוציא מידו את האקדח, ותוך כדי כך נורית ירייה מהאקדח ופוגעת בדוויד, שהופך למשותק ברגליו הנזקק לכסא גלגלים.

הלנה נישאת לדוויד, שהופך לשחקן מצטיין בכדורסל נכים. ויקטור נדון למאסר, מנצל את השהות בכלא לרכישת השכלה, ומשתחרר כעבור שש שנים. זמן קצר קודם לשחרורו נפטרת אמו, ומורישה לו בית קטן במשכנות עוני וסכום כסף נאה שאותה חסכה בעבודתה כזונה.

מיד עם שחרורו עולה ויקטור לקברה של אמו, ובמקרה מתקיימת בסמוך באותו זמן לוויית אביה של הלנה. ויקטור מנצל זאת, וניגש אל הלנה כאחד המנחמים, נושק על לחיה וממלמל דברי ניחומים. בתום הלוויה הוא נוטל אחד מהזרים שהונחו על הקבר, ולפי כרטיס התנחומים שבו מגלה את מקום עבודתה של הלנה. קלרה (אנחלה מולינה), אשתו של סנצ'ו, מגיעה ללוויה באיחור, לאחר שהכל הסתלקו, ופוגשת רק את ויקטור. השניים יוצאים יחד מבית הקברות, ונקשר ביניהם קשר רומנטי. לאחר הפעם הראשונה שהם שוכבים, אומרת קלרה לוויקטור שיחסו אליה בעת קיום יחסי המין היה גרוע ביותר (כאל "תחת של תרנגולת"), וויקטור מבקש ממנה שתדריך אותה כיצד לפעול טוב יותר, ומסביר "אני רוצה להיות המזיין הטוב בעולם". קלרה נענית לאתגר, ומקיימת איתו מפגשים נוספים. היא מתאהבת בוויקטור, והוא נהנה מחברתה, אך מחשבותיו נתונות להלנה.

הלנה, שהיא מנהלת של גן ילדים ליתומים, מספרת לדוויד על המפגש עם ויקטור בלוויה. דוויד זועם, ניגש לביתו של ויקטור ומזהיר אותו שיתרחק מאשתו. בהיעדרה של הלנה מתנדב ויקטור לעבוד בגן הילדים, ומתקבל בזכות ההשכלה שרכש בשבתו בכלא ויחסו החם לילדים. כאשר הדבר נודע להלנה היא מתנגדת, אך אינה מוצאת נימוק לפיטוריו ומשלימה עם עבודתו בגן.

דוויד עוקב אחר ויקטור בביתו, מגלה את הרומן שלו עם קלרה ומצלם זאת מרחוק. בהמשך המעקב הוא מגלה שוויקטור עובד בגן הילדים של הלנה, ומתעמת על כך עם הלנה ואחר כך עם ויקטור. ויקטור מגלה לו שסנצ'ו הוא שירה בו את הירייה שהפכה אותו לנכה, ולא בטעות, אלא כנקמה על כך שלדוויד היה רומן עם קלרה, אשתו של סנצ'ו. הלנה מספרת לדוויד שהיא מתכננת לעזוב את גן הילדים, כדי להתרחק מוויקטור. דוויד מוסר לה את המידע החדש על נסיבות פציעתו, ומתוודה שהיה לו רומן עם קלרה שהביא לפציעה.

ויקטור ניגש אל הלנה בעת שישבה לבדה בחצר גן הילדים, ומגלה לה שכנקמה על דבריה המשפילים במפגש שלהם בדירתה, שש שנים קודם לכן, תכנן להכשיר עצמו להיות המזיין הטוב בעולם, לשכב אתה במשך לילה שלם, ואז, כשתתאהב בו, לנטוש אותה לאנחות.

כעבור זמן מה, בעת שדוויד משתתף במשחק כדורסל בסביליה, מפתיעה הלנה את ויקטור בעת שהוא במשמרת לילה בגן הילדים, ומגשימה את תוכניתו – היא מתנה עם ויקטור שלא יתקרב אליה יותר לעולם, והשניים מקיימים יחסי מין במשך כל הלילה[1]. בבוקר חוזרת הלנה לביתה, מתקלחת תוך שהיא מתענגת על ריחו של ויקטור שדבק בגופה, והולכת למיטתה. זמן קצר אחר כך חוזר דוויד הביתה, מצטרף למיטה ומנסה להתעלס אתה. היא מבקשת שיפסיק, וכאשר הוא שואל מדוע, היא עונה לו "כואב לי, הזדיינתי כל הלילה". היא רוצה להמשיך לחיות אתו, בנימוק שהוא זקוק לה יותר מאשר ויקטור, אך דוויד מתכנן נקמה. הוא ניגש אל סנצ'ו, מגלה לו שהוא יודע את נסיבות הפיכתו לנכה, ומציג בפניו תצלומים של קלרה הבוגדת בו עם ויקטור.

זמן קצר קודם לכן עזבה קלרה את סנצ'ו, תוך שהיא פוצעת אותו קלות ביריית אקדח, וניגשה לביתו של ויקטור, שם היא כותבת לו מכתב פרידה, ביודעה שסנצ'ו ירדוף אחריה. סנצ'ו נוטל את אקדחו ודוויד מסיע אותו לביתו של ויקטור. הלנה, המבינה את תוכניתו של דוויד, נוסעת גם היא לביתו של ויקטור. סנצ'ו נכנס לביתו של ויקטור, בכוונה להרוג אותו, אך פוגש שם את קלרה לבדה, והשניים מאיימים באקדחים זה על זה, קלרה רואה דרך החלון את ויקטור המתקרב, ונשמעות שתי יריות, שאותן שומע ויקטור, הנמצא מחוץ לדירה. ויקטור נכנס פנימה, ורואה את קלרה מתה, ואת סנצ'ו פצוע אנוש. סנצ'ו מצליח לקחת את ידה של קלרה האוחזת באקדח ולהרימה. כפות הידיים של קלרה המתה ושל סנצ'ו, האוחזות זו בזו ובאקדח, מתרוממות לאט, כשהן מגואלות בדם, שדרכו נוצצות טבעות הנישואים שלהן. הלנה, הנמצאת בחוץ, נחרדת למשמע ירייה נוספת, אך מתברר שאת האקדח כיוון סנצ'ו לא אל ויקטור, אלא אל עצמו.

דוויד שולח להלנה מכתב התנצלות ממקום מגוריו החדש, במיאמי. בחג המולד, שאותו חוגגים ויקטור והלנה בגן הילדים, עם היתומים, חשה הלנה צירי לידה, וויקטור מלווה אותה במונית לבית היולדות, אך זו מתעכבת ברחובותיה ההומים של מדריד, והתינוק מאיים לצאת לאוויר העולם תוך כדי נסיעה. ויקטור נזכר בלידתו, ומספר לתינוק העומד להיוולד שספרד השתנתה מאז: "בספרד כבר מזמן שכחנו את הפחד".

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנלופה קרוז מופיעה בתחילת הסרט בתפקיד קטן, כמי שיולדת את ויקטור.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלנה, שבתחילת הסרט היא צעירה הצורכת סמים, מוּנעת בהמשכו על ידי רגשות אשם הנובעים מהאירועים שהתרחשו בביתה, הדוחפים אותה לנתינה אינסופית: נישואיה לשוטר המשותק, התנדבותה לגן הילדים ליתומים ותמיכתה הכספית בו, ורצונה להמשיך לחיות עם דוויד לאחר שבגדה בו עם ויקטור, בנימוק: "אתה זקוק לי יותר מאשר ויקטור". ייתכן שאף היענותה המפתיעה להגשמת חלומו של ויקטור לשכב אתה לילה שלם נובעת מהצורך לפצותו על שנות המאסר שנגזרו עליו.

הקבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט יש הקבלות אחדות בין מחציתו הראשונה למחציתו השנייה.

  • תחילתו של הסרט בהולדתו של ויקטור, באוטובוס המסיע את אמו ברחובות מדריד בדרך לבית היולדות. סופו של הסרט בהולדת בנו של ויקטור, במונית המסיעה את האם ברחובות מדריד בדרך לבית היולדות. דמיון זה בין האירועים מלווה בהבדלים דרמטיים ביניהם: בעת הולדת ויקטור הרחובות שוממים, עקב מצב החירום שהוכרז במדינה תחת שלטונו הרודני של פרנקו. בעת הולדת בנו של ויקטור הרחובות גדושים כלי רכב והומים אדם, בספרד הדמוקרטית. ויקטור מוּדע להבדל זה, ומספר לתינוק העומד להיוולד: "בספרד כבר מזמן שכחנו את הפחד".
  • בתחילת הסרט ידו של סנצ'ו אוחזת בידו של ויקטור, ויורה מהאקדח המוחזק ביד זו. בסוף הסרט ידו של סנצ'ו אוחזת בידה של קלרה, ויורה מהאקדח המוחזק ביד זו. גם דמיון זה מלווה בהבדל מהותי: הירייה הראשונה מתרחשת תוך כדי מאבק, מבלי שיהיה ברור מי בדיוק ירה (רק בהמשך הסרט נגלים הפרטים החסרים). הירייה השנייה מתרחשת כאשר קלרה, אחת המחזיקים באקדח, מתה, כך שאינה מגלה שמץ התנגדות. התרוממות הידיים והאקדח לקראת הירייה מוצגת באיטיות ובבהירות שאין כמותם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונה מסצנה זו מופיעה בכרזת הסרט