אהוביה טבנקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוביה טבנקין
אהוביה טבנקין
אהוביה טבנקין
לידה 29 בנובמבר 1929
עין חרוד
פטירה 24 ביוני 2011 (בגיל 81)
מדינה ישראל
מקום קבורה עין חרוד מאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מראשי גוש אמונים, חוג עין ורד ופורום נהלל.
בן או בת זוג חוה טבנקין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהוביה טבנקין (29 בנובמבר 1929, תר"צ24 ביוני 2011, תשע"א) היה מאנשי ארץ ישראל השלמה של תנועת העבודה, מראשי חוג עין ורד ופורום נהלל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבנקין נולד בעין חרוד, צעיר הבנים של אווה ויצחק טבנקין. התוספת למילה אהוב בשמו לא נבעה מסיבות דתיות, אלא באה לשם הדגשה.[1] הוא למד במוסדות החינוך בעין חרוד. בשנת 1946, בהיותו נער בן 17, השתתף בהקמת קיבוץ דברת שבעמק יזרעאל.

פעילות צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 הצטרף טבנקין לפלוגת עין חרוד בגדוד 13 של חטיבת גולני והשתתף בקרבות באזור הגלבוע, בית שאן וג'נין. לאחר מכן הצטרף לגדוד הפורצים של חטיבת הראל של הפלמ"ח בפיקודו של אחיו יוספ'לה טבנקין. במלחמת העצמאות השתתף במבצע דני, נפצע במהלך הקרבות ולאחר שהחלים שב להילחם בקרבות בפריצת הדרך לירושלים ובנגב. במסגרת תפקידו במחלקת הסיירים של פיקוד הדרום היה שותף לסימון גבול רצועת עזה, יחד עם משה דיין.

במלחמת ששת הימים היה קצין מודיעין גדודי ולאחר מכן קצין מודיעין חטיבתי. הוא השתתף בקרבות לשחרור שכם ובקרבות ברמת הגולן. לאחר המלחמה השתתף בסימון הגבול ברמת הגולן. במלחמת ההתשה היה קצין מודיעין באוגדה של מוטה גור בתעלת סואץ.

פעילות התיישבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופות מסוימות בחייו עזב את קיבוצו עין חרוד לטובת התנדבות בקיבוצים שנזקקו לעידוד ולסיוע. בשנות ה-50 התגורר בקיבוץ יראון שבגבול הלבנון, בתקופת מלחמת ההתשה התנדב בקיבוץ גשר ולאחר מלחמת יום הכיפורים התנדב בקיבוץ אייל.

אהוביה טבנקין בשנת 2002
מצבת קברו של אהוביה טבנקין בבית העלמין עין חרוד מאוחד.

היה חבר פעיל בחוג עין ורד, ולימים בפורום נהלל. ליווה את פעילות גוש אמונים מראשיתה. יחד עם קבוצה מחבריו, תושבי עין חרוד ועמק יזרעאל, השתתף בפעילות ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון וליווה את הקמת אלון מורה וקדומים. היה בין מקימי בית הכנסת בקדומים, שהיה בית הכנסת הראשון בהתיישבות החדשה בשומרון. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים היה פעיל בתנועה לעצירת הנסיגה מסיני, ובמשך כחצי שנה התיישב עם משפחתו בפתחת רפיח. סייע בהקמת מצפה יריחו ושאנור, וכמו כן סייע בהקמת המאחז גבעת ארנון ("מאחז 777") שליד איתמר.

בשנת 1995 עבר טבנקין להתגורר בקדומים ומאז חילק את זמנו בין קדומים לעין חרוד מאוחד. בשנת 2005, בחגיגות 30 שנה לייסוד קדומים, קיבל את אות יקיר קדומים. בשנותיו האחרונות הצטרף ללימודים תורניים סדירים בישיבת קדומים. הוא הרבה להרצות בפני צעירים דתיים בהתנחלויות על ערכי תנועת העבודה ההיסטורית וההתיישבות העובדת, ועל תולדות ההתיישבות בעמק יזרעאל.

טבנקין נפטר בשנת 2011 ונקבר בקיבוצו, עין חרוד מאוחד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 נישא לדליה, ממנה נולדו לו שני ילדים - יאיר וטל. בשנת 1972 נישא לפרופ' חוה טבנקין ונולדו להם שלושה ילדים - יצחק (על שם אביו), אבי ונטלי. בתם נטלי חזרה בתשובה ומתגוררת במאחז גבעת הראל שליד שילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהוביה טבנקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]