אהרון אבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא: ניסוח מוטה, שבחים במקום תיאור. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אהרון אבני (1906-1951) צייר ישראלי, יליד רוסיה, חבר קבוצת "מסד" ומייסדי "מכון אבני".

אהרון אבני נולד בשנת 1906 ביקאטרינוסלב, רוסיה. אביו היה מהנדס ובעל מכרות וחובב ציון נלהב. אמו, שהגיע ממשפחה מבוססת, הייתה ציירת ומשוררת. בנעוריו למד אבני ב"חדר" וב"ישיבה" ואף קיבל סמיכה להוראה. אבני למד בגימנסיה עברית בעיר מולדתו, ועברית אצל אברהם שלונסקי.

בשנת 1923 החל אבני ללמוד באקדמיה לאמנות במוסקבה, שם הצטרף לקבוצת "החלוץ" ועלה לארץ-ישראל בשנת 1925. אבני הצטרף ל"הגנה" והיה אחד ממייסדי "הבחרות הסוציאליסטית", "הנוער העובד" וה"פועל".

את לימודי האמנות המשיך אבני ב"בצלאל", ירושלים, שם למד בין השנים 1925-1928, ובשנת 1929 התיישב בתל אביב. בשנת 1930 נשא לאישה את חיה לבית סנדלרמן, ילידת אוקראינה. בשנה זו ערך תערוכת יחיד ראשונה בתל אביב ב"גמנסיה הרצליה" וב"בית קסלמן".

בין השנים 1929-1930 אבני הציג בפעם הראשונה עם קבוצת אמנים צעירים בשם "מסד". הקבוצה, בה היו שותפים אמנים כגון אביגדור סטימצקי, אריה ארוך, צבי שור, יוסף קוסונוגי, דוד הנדלר, מרדכי לבנון, וישראל פלדי, ראתה עצמה כמייצגת הדור הצעיר של האמנים הארץ-ישראלים, והתנגדותם לקבוצת "אגד" הוותיקה בה היו חברים אמנים כגון נחום גוטמן, ראובן רובין, ציונה תג'ר ואחרים.

בין השנים 1930-1932 שהה אבני בפריז, שם השתלם באקדמיה "גראנד שומייר". לאחר שובו, בשנת 1932, החל לעבוד כאדריכל בעיריית יפו, נתן הרצאות באדריכלות בטכניקום והיה למורה למתמטיקה בבית הספר של הקיבוץ גבעת השלושה. בשנת 1938 החל ללמד ציור ותולדות האמנות בבית ספר "תיכון חדש" בתל אביב.

בשנת 1936 ייסד את ה"סטודיה" - האולפן לציור ופיסול של ההסתדרות, בייחד עם יחזקאל שטרייכמן ומשה שטרנשוס וניהל אותו עד מותו. עם מותו, בשנת 1951, שונה שמו של המוסד ל"מכון אבני"). אבני לימד ציור ותולדות האמנות של תקופת הרנסאנס והעת החדשה. ה"סטודיה" הייתה ממוקמת במרתף במעונות העובדים ברחוב פרישמן פינת רחוב דב הוז. המרתף היה קטן מאוד והמחלקה לציור עברה לרחוב דב הוז פינת רחוב גורדון. בין המורים הראשונים היו: משה שטרנשוס- פיסול, יעקב שטיינהרדט – תחריט, שכטר – גרפיקה, פרופ' י. שור – היסטוריה של האמנות, יחזקאל שטרייכמן מצטרף ב-1944.

במשך כל שנות יצירתו הוא תמיד נשאר נאמן לציור הפיגורטיבי. אבני שאב השראה ממגמות באמנות הצרפתית. בהתחלה הושפע מקורו וגוסטב קורבה, ומאוחר יותר ניכרו בעבודותיו השפעות של ציירי "אסכולת פריז" היהודיים. ציוריו משנות ה-30 של המאה ה-20 מתאפיינים בצבעים כהים ברוח האסכולה היהודית, ואילו בשלהי שנות ה-40 צבעיו מתחילים להתבהר ומשיכות מכחולו נעשות עזות ואקספרסיביות.

אמנים רבים וטובים עברו תחת ידיו המחנכות: מיכאל ארגוב, אסתר פרץ ארד, בוקי שוורץ, דני קרוון, דן קידר ועוד. אבני היה יותר מצייר ישראלי, הוא היה דמות של מחנך אמנותי, שהחינוך עמד בראש מעייניו.

לאורך השנים נערכו לאבני מספר תערוכות במוזיאון תל אביב, ובגלריות ומוזיאונים אחרים ברחבי הארץ. בשנת 1936 נערכת לו תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב. הוא זכה בפרס דיזנגוף פעמיים, בשנים 1937 ו-1948. בשנת 1948 ייסד גם את המדרשה למורים לציור (ברמת השרון), שם לימד ציור ופדגוגיה.