אהרן אפלפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף אהרון אפלפלד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרון אפלפלד

אהרן אפלפלד (נולד ב-16 בפברואר 1932), סופר ישראלי עברי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

אהרן אפלפלד נולד בז'אדובה , על יד צ'רנוביץ שברוסיה על גבול רומניה. אפלפלד הוא ניצול שואה שעלה לישראל במסגרת עליית הנוער בשנת 1946; בשנת 1950 גויס לצבא ובשנת 1952 החל בלימודי ספרות עברית ויידית באוניברסיטה העברית שבירושלים.

למרות שעוד כנער כתב שירה, שיריו הראשונים התפרסמו בעיתונות בשנים 1955-1956. ב 1959 הופיע סיפורו הראשון בכתב העת "גזית". ספרו הראשון הוא קובץ הספורים "עשן" שיצא לאור בשנת 1962.

רבות מיצירותיו משקפות את חוויותיו כנער בשואה או כצעיר ניצול השואה בישראל הצעירה. אם כי רבים בספריו אינם עוסקים בתיאור מאורעות השואה עצמם אלא יותר את ההתרחשויות אשר קדמו לשואה בעיקר בכל הנוגע למצבו של היהודי באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה הקרוע בין מסורת אבות אליה קשור וממנה אינו יכול לברוח מחד ומאידך העולם הגויי, היצרי, החופשי המושך אותו אליו. ברבים מספריו קיימות דמויות מיסטיות המזכירות את צדיקי החסידות ואלה משמשות כתובת לפניתו של היהודי המתבלט הקרוע בין העולמות. בהקשר זה יש לציין שרבים מספריו מתרחשים באזור הרי הקרפטים אשר בו גם גדל הבעש"ט, מייסד החסידות וניתן להעריך שהוא שימש השראה לחלק מהדמויות המיסטיות בספריו. לעומת דמויות הצדיקים מופיעות בלא אחת מהספרים דמויות נשיות, לא יהודיות, אשר מסמלות את החיוניות הפשוטה, את החופש ואת העולם שאליו מנסה היהודי להגיע, אולם ללא הצלחה שלימה. אפלפלד הוא חתן פרס ישראל לספרות יפה (תשמ"ג - 1983), פרס עליית הנוער לספרות יפה, פרס ברנר לספרות ופרס מילוא לספרות, בעל תוארי דוקטור כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בר-אילן, הסמינר התאולוגי בניו־יורק, ישיבה יוניברסיטי וההיברו יוניון קולג'.

אפלפלד מתגורר במבשרת ציון שליד ירושלים.

בשנת 1997 נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. בשנת 2004 זכה בפרס מדיסי לספר הזר בצרפת. באפריל 2007 קיבל דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במאי זכה בפרס דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב [1] ביוני 2008 זכה בפרס גרינזיין האיטלקי [2].

[עריכה] ספריו

עטיפת ספרו "לילה ועוד לילה"
  • "אל ארץ הגומא". כנרת זמורה ביתן. 2009.
  • "והזעם עוד לא נדם". כנרת זמורה ביתן. 2008.
  • "חיים שלמים". כתר. 2007.
  • "פולין ארץ ירוקה". כתר. 2005.
  • "פרחי האפלה". כתר. 2005.
  • "פריחה פראית". כתר. 2004.
  • "פתאום אהבה". כתר. 2003.
  • "לילה ועוד לילה". כתר. 2001.
  • "עוד היום גדול: ירושלים: הזיכרון והאור". כתר + יד יצחק בן צבי. 2001.
  • "מסע אל החורף". כתר. 2000.
  • "כל אשר אהבתי". כתר. 1999.
  • "סיפור חיים". כתר. 1999.
  • "מכרה הקרח". כתר. 1997.
  • "עד שיעלה עמוד השחר". כתר. 1995.
  • "ליש". כתר. 1994.
  • "טמיון". כתר. 1993.
  • "מסילת ברזל". כתר. 1991
  • "קאטרינה". כתר. 1989.
  • "רצפת אש". כתר. 1988.
  • "בעת ובעונה אחת". כתר. 1985.
  • "הכתונת והפסים". הקיבוץ המאוחד. 1983.
  • "מכוַות האור". הקיבוץ המאוחד. 1980.
  • "באדנהיים עיר נופש". הקיבוץ המאוחד. 1979.
  • "מסות בגוף ראשון". הספרייה הציונית. 1979.
  • "תור הפלאות". הקיבוץ המאוחד. 1978.
  • "כמאה עדים". הקיבוץ המאוחד. 1975.
  • "שנים ושעות". הקיבוץ המאוחד. 1975.
  • "כאישון העין". הקיבוץ המאוחד. 1972.
  • "העור והכותונת". עם עובד. 1971.
  • "אדני הנהר". הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1971.
  • "בקומת הקרקע". ספרי דגה. 1968.
  • "כפור על הארץ". אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה. 1965.
  • "בגיא הפורה". שוקן. 1963.
  • "עשן". עכשיו. 1962.

[עריכה] מחזהו שהוצג בארץ

[עריכה] קישורים חיצוניים

הקודם:
אבא קובנר
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אבות ישורון

1979
הבא:
דב סדן
כלים אישיים