אהרן אשמן

אהרן אשמן (4 באפריל 1896 - 8 במאי 1981), היה משורר, מחזאי ומתרגם עברי.

קורות חייו

אהרן אשמן נולד בכ"א בניסן תרנ"ו ליעקב ישראל וללאה בת שלמה אידליק בבאלין (גוברניית פודוליה) שבאוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא התחנך ב"חדר" ולאחר מכן ב"חדר מתוקן" ציוני. אביו נפטר בהיותו בן חמש וכדי שלא להקשות כלכלית על אמו ושני הילדים הנוספים, עזב את הבית ועבד בעבודה גופנית ובהוראה בבית ספר עברי של רשת "תרבות". הוא סיים לימודיו התיכוניים ושמע הרצאות בלשון וספרות באוניברסיטת קמניץ פודולסקי. בשנת 1921 נישא לשפרה לבית ריפונצר והשניים עלו עם אמו ארצה באותה שנה.

לאחר עלייתו החל לעסוק בהוראה והצטרף ל"גדוד מגיני השפה העברית", שבגלל פעילותו בו פוטר ממשרתו כמורה בבית הספר של כי"ח. בו-זמנית החלה יצירתו הספרותית, בעיקר שירים ומחזות וכן תרגומי מחזות.

אחת מטרילוגיית המחזות שלו, "מיכל בת שאול" הוצגה בהצלחה ב"הבימה", בשנת 1941. (שני המחזות הנוספים הם: "אהבת נעורים" ו"המודחת").

מחזה ידוע אחר של אשמן הוא "האדמה הזאת" בתיאטרון "הבימה" בשנת 1942. גיבורי המחזה הינם מייסדי חדרה והמחזה מתאר את סיבלם בעת הקמת המושבה, ביו היתר בגלל מחלת הקדחת, ואת שמחתם הגדולה על מציאת מים. למחזה נכתב השיר "ושאבתם מים" לפי מלים מהמקורות ולחן מאת עמנואל עמירן.

אשמן ידוע בחיבור לברית לאופרות שהוצגו במסגרת ההאופרה הארצישראלית והאופרה הישראלית. בנוסף תרגם מספר אורטוריות, בהן "יהודה המכבי" של גאורג פרידריך הנדל. בין תרגומיו "שלטון הכזב" של י.בוייר.

בשנת תרצ"ו- 1936 יצא לאור ספרו "חברי", ספר לימוד הקריאה והכתיבה לשנת הלימודים הראשונה. הספר שימש כספר הלימוד הבסיסי והנפוץ במערכת החינוך בארץ בשנות הארבעים. הוא הודפס במהדורות רבות כשהאחרונה בהן הייתה ב-1965.

שיריו מוכרים היטב לשוחרי הזמר העברי, בין היתר "שירת הנודד" המוכרת בפתיחה "הי ציוניוני הדרך" למנגינת מרדכי זעירא, (כותרת לתוכנית שירים עבריים בקול ישראל בזמנו), "עד אור הבוקר", "איל איל בן קרניים" ועוד. בין שיריו גם שירי ילדים מוכרים וכן שירי חגים, כגון "כד קטן" ו"עוגה עוגה".

באמצע שנות ה-50 כתב את הלברית לאופרה העברית "אלכסנדרה" של מנחם אבידום. בפברואר 1957 הועלתה ההצגה לראשונה בגרסה קונצרטנטית (ללא תלבושות וללא תפאורה) כיוון שהאופרה הישראלית לא הופיעה באותה עת. באוגוסט 1958 הועלתה הצגת הבכורה באופרה הישראלית.

אשמן היה בין ראשוני הפעילים באקו"ם, אחד מעמודי התווך שלה ושימש 25 שנים יושב-ראש ההנהלה ולאחר מכן חבר-כבוד עד יום מותו.

בשנת 1981 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

אהרן אשמן נפטר בד' באייר תשמ"א, בגיל 85, ונטמן בבית עלמין הדרום.

לאשמן ולאשתו נולדו שלוש בנות: שושנה, קרניה וטלילה. בתו, שושנה אשמן-שגב, נהרגה בתאונת דרכים בדרך לאילת, בסתו 1965. אחיינו יעקב אשמן שימש כעורך השבועון "הארץ שלנו".

פרס אקו"ם ליצירה נקרא על שמו לזכרו.

מיצירותיו

• האדמה הזאת, מחזה מחיי הארץ בשלש מערכות, פתיחה וסיום, ירושלים, 1943.
• אהבת נעורים, מחזה בשלש מערכות, תל אביב, 1950.
• אשנבים, פרקי עיון, דברים, זכרונות, תל אביב, 1978.
• בכורי-סתו, שירים על סף פרידה, תל אביב, 1975.
• החומה, חזיון בשלש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה, תל אביב, 1938.
• לארך השביל, סיפורים ורשימות, תל אביב, 1973.
• מיכל בת שאול, שלושה מחזות מתקופת מלכות שאול ודוד, תל אביב, 1955.

לברית לאופרות

• "לה טרוויאטה"
• "שמשון ודלילה"
• "כרמן"
• "לה בוהם"
• "הטרובדור"
• "סיפורי הופמן"
• "ההוגנוטים"
• "האפריקאית" מאת ג'אקומו מאיירבר
• "פיק דאם"
• "פאוסט" ו"רומאו ויוליה" מאת שארל גונו
• "השד" מאת אנטון רובינשטיין
• "רוסלקה" מאת אלכסנדר דרגומישסקי (ברוסית:Александр Сергеевич Даргомыжский)

קישורים חיצוניים

• אהרן אשמן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אהרן אשמן ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד תדהר (עורך), "אהרן אשמן", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1726
• מילים לשירים של אהרן אשמן באתר שירונט
• האזנה לשירי אהרן אשמן באתר זמרשת
• בן-עמי פיינגולד, ‏תיאטרון ומאבק: חדרה ו'האדמה הזאת', קתדרה 74, דצמבר 1994, עמ' 156-140